פרק לא - תקוות ואכזבות · גם אויביו ישלימו עמו
בתחילת שנת תקפ"ו (1826) התחתן ר' יצחק בשניה. אשתו, מרת חנה, באה ממשפחת מתנגדים. הם עברו לגור בעיר טולטשין, הסמוכה לברסלב. בשנת תקפ"ז (1827) נולדה להם בתם הבכירה.
אשתו של ר' יצחק, שמוצאה כאמור ממשפחת מתנגדים, על אף היותה בעלת מידות טובות, הושפעה רבות מבית אביה, ובדומה לאביו מוהרנ"ת שסבל רבות ממשפחתו המתנגדת-סבל אף ר' יצחק. היא לא השלימה עם הנהגות בעלה, ועקב כך נוצרו חיכוכים רבים ביניהם. עד כדי כך שמוהרנ"ת התבטא פעם ואמר שאילמלא היה ר' יצחק כבר גרוש פעם אחת, היה מחייב אותו לגרש אף את אשתו השניה.
גם במשך שנות הסבל של מוהרנ"ת ועושי דברו, כשהיה ר' יצחק אחד מהנרדפים והסובלים ביותר בטולטשין-נטתה אז אשתו לצידם של אויביו (ראה פרקים ל"ה ל"ט). אולם בסופו של דבר נתהפך לבה לטובה, והחלה לתמוך בבעלה כפי שאימו של ר' יצחק תמכה בסוף באביו, מוהרנ"ת.