אור ברסלב
באש ובמים פרק כט - באש ובמים › ויקם רוח סערה ותרומם גליו

באש ובמים

פרק כט - באש ובמים · ויקם רוח סערה ותרומם גליו

בשלום ובנחת

ביום ב' בבוקר, כשהספינה נכנסה לאזור האיים הדרדנלים המסולעים, התפרצה לפתע רוח סערה חזקה שטלטלה את האניה מצד לצד, ממש יעלו שמים ירדו תהומות. בהלה אחזה ברב החובל והמלחים, ובחפזון רב משכו את החבלים וניסו בכל כוחם לייצב מעט את הספינה. ר' יהודה אליעזר שהיה על הסיפון וראה איך המלחים נחפזו לסדר את המפרסים למנוע מהאניה להתנגש בסלעים, היה מבוהל מאד. הוא התחיל לצעוק למוהרנ"ת שהיה אז בתאו: "רבי נתן, אהה! אוי ואבוי! וכו' התפללו וקראו אל ה'!" מוהרנ"ת שאחז אז באמצע תפילתו- לא פחד. הוא המשיך להתפלל כדרכו. לאחר תפילתו אמר כמנהגו תהילים. ואילו ר' יהודה אליעזר המשיך בזעקותיו, וקרא בקול גדול ועצב: "אהה, כי הים הולך וסוער!" מוהרנ"ת, בשמעו את קריאותיו של רעהו למסע, חלץ טליתו ותפיליו. הדבר נמשך כמה שעות.

"ובאמת" מסכם מוהרנ"ת את היום הקשה ההוא "היה באותו יום קצת סכנה, אבל בחסדי השי"ת לא היה מזה דבר, ועברנו בשלום". אולם, מציין מוהרנ"ת, כי הרוח לא היתה פונה לכיוון נסיעתם, וזה גרם להם למעט צער, אולם בסופו של דבר נרגעה הרוח, והכל שב לקדמותו.

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה