פרק כט - באש ובמים · בשלום ובנחת
סוף סוף התבדו חששותיו של מוהרנ"ת, והאניה הפליגה ביום ו'. "והלכה הספינה בשלום בנחת תהלה לאל, ונתתי שבח והודאה להשי"ת שתהלה לאל נצלנו גם מחשש זאת, אבל בכל יום ו' הנ"ל ובכל יום ש"ק עד היום, יום א' פרשת בהר-בחוקותי, לא היה רוח טוב לדרכנו, רק רוחות קטנים מאד... ועל כן הלכנו לאט לאט. השי"ת יתן רוח טובה בנחת להגיענו מהרה למחוז חפצנו לחיים ולשלום, ונזכה לבוא לארץ ישראל מהרה בקדושה ובטהרה, אמן כן יהי רצון".
ביום שבת קודש חלו שוב שני הנוסעים בחולי ים, אולם באופן קל ביותר.