פרק כז - "לך לך" · שחוק מהבלי העולם
ביום א' שמו מוהרנ"ת ומלויו את פעמיהם לטשערין, הם עצרו בדרך באיזה כפר, בתקוה לפגוש כמה חסידי ברסלב. אבל הם לא נמצאו אז בביתם. כשחזר מוהרנ"ת לעגלה, היה לבו עצב עליו קצת, והתחיל לשפוך את ליבו לפני ר' גרשון. כדי לעודדו הזכיר לו ר' גרשון את דברי רבינו שאמר פעם: "אתם שוחקים מכל העולם" וכו'. הדבר אכן קלע למטרה, ושימח מעט את לבו של מוהרנ"ת, וכן כותב: "והתחלנו לשחוק אני ור' גרשון... ועי"ז שמחתי עצמי קצת, וזה היה נצרך לי אז מאד בלי שיעור".