פרק כו - געגועים לארץ ישראל / הדפוס · עיכובים שונים
כל תקופת הקיץ של שנת תקפ"א, היו כל מחשבותיו של מוהרנ"ת נתונות להשלים את מאווי נפשו ולנסוע לארץ ישראל. הוא חשב כי אך יסיים את הדפסת הספרים, יקום ויעלה ארצה.
ר' דוד מחמלניק הנזכר, אמור היה לנסוע מיד אחרי יום כיפור, ומחשבתו של מוהרנ"ת היתה אולי להצטרף עמו. אולם ר' דוד נסע לבדו, כי מוהרנ"ת לא היה מוכן עדיין לנסיעה, מסיבות שונות, הן מפאת המחסור בממון להוצאות הדרך, ומלבד זאת, חלק גדול מהספרים שהדפיס עדיין לא נכרכו. וכשכבר נסתיימה מלאכת הכריכה, כבר היה החורף בעיצומו, והיציאה לדרך בזמן כזה היתה בלתי אפשרית.
עוד גורם להתעכבותו של מוהרנ"ת היתה המלחמה שהתפרצה בארצות הים התיכון. מדינות דוברי היוונית באימפריה האוטומנית הצהירו עצמאות, וקרבות במולדוביה ווולכיה (רומניה של היום) לא אפשרו מעבר יבשתי לאיסטנבול, בעוד שהנתיבים הימיים היו מסוכנים אף הם. רוסיה נכנסה למלחמה לטובת היוונים. באותו זמן, יהודי בשם שלמה פלונסקר, אחד השד"רים מארץ ישראל נעצר ברוסיה בחשד שהוא מרגל טורקי. והוא נפטר בבית הסוהר. בגלל הסכנות הרבות הללו פרסם הרה"ק מאפטא פסק דין האוסר כל נסיעה לארץ ישראל.
* * *