פרק כו - געגועים לארץ ישראל / הדפוס · "והשי"ת חזקני לבלי להסתכל על כל זה"
חסידי ברסלב בהמוניהם התקבצו בצוותא לאומאן בראש השנה של שנת תקפ"א. מוהרנ"ת ניסה לנצל את שעת ההתקבצות הכללית ולקבל את תמיכת הציבור לרעיון הדפוס שלו, אולם הוא לא נחל הצלחה בזה. אדרבה, ידידיו ניסו לשכנע אותו לא להפעיל את הדפוס! הצנזורה הממשלתית התחילה לאסור ספרים יהודיים מסויימים, והמתנגדים בודאי לא ישקטו, הם יעשו הכל בכדי שהדפוס ייאסר על ידי הרשויות. ומצד שני, כתמיד, המחסור בכספים נוסף על כל אלה, והוא היה הנסיון הכי קשה.
"אף על פי כן" כותב מוהרנ"ת "כשבאתי לביתי עזר לי השי"ת והכניס מחשבות בלבי ונתן לי עצות נפלאות וכח לסבול ולהמתין לישועת ה', ולבלי לפחוד משום דבר מגודל הפחדים שהפחידו עלי, שהוא סכנה גדולה וכו' בפרט בין שונאים כאלה וכו' וחסרון כיס הקשה מכולם... והשי"ת חזקני לבלי להסתכל על כל זה, והוליך אותי בדרכים ועצות נפלאות עד שזכיתי באותה השנה להעמיד הדפוס ולהדפיס את ספרי רבינו ז"ל" (ימי מוהרנ"ת ב-ט"ו).