פרק כו - געגועים לארץ ישראל / הדפוס · ההדפסה חשובה ויקרה בעיני מאד
זה מכבר ידוע היה למוהרנ"ת כי חבירו-מקורבו ר' יהודה אליעזר חפץ לנסוע לארץ ישראל. הוא אף סיפר פעם למוהרנ"ת שראה את רבינו בחלום, וכששאלו מה עליו לעשו"ת בכדי להגיע לתיקונו-אמר לו: "תיקונו הוא שיהיה בארץ ישראל".
בתחילת שנת תק"פ, מיד לאחר החגים, התחיל מוהרנ"ת לכסוף להתחיל את מסעו לארץ ישראל, אבל אז הגיעו שמועות שיש "עיפוש" (זיהום שהיה גורם למחלות) באיסטנבול, שהיא בדרך לארץ ישראל, ונאלץ בינתיים לגנוז את תכניתו.
סמוך לפסח תק"פ שוחח מוהרנ"ת עם ר' יהודה אליעזר על האפשרות לנסוע בצוותא לארץ ישראל, כפי תיאורו של מוהרנ"ת: "ויהי היום בשנת תק"פ סמוך לפסח, קודם ר"ח ניסן נתיישבתי לדבר עם חברי ר' יהודה אליעזר מזה, והמתקתי עמו סוד יחדיו שיסע עמי יחד לארץ ישראל, כי מקודם ידעתי שגם לרי"א יש לו כיסופין לבוא לארץ ישראל, וגם סיפר לי שפעם אחת חלם לו שהיה לפני רבינו ז"ל ודיבר עמו מה שצריך, ואמר לו רבינו ז"ל שתיקונו הוא שיהיה בארץ ישראל. ועל כן נתרצה עמי ברצון שלם שיסע עמי יחד לא"י, ושיתן לי עשרה אדומים על הוצאות בשבילו לפחות, וביקש אותי מאד מאד שלא אקח אחר ולא אסע בלעדו".
אחרי פסח, חשב מוהרנ"ת לנסוע לניקולייב יחד עם ר' יהודה אליעזר, בכדי לשוחח עם ר' לייב דוברובנר, מחותנו של רבינו (חמיה של שרה). ר' לייב היה עשיר מופלג, ומוהרנ"ת קוה שיסכים לתרום את יתרת הסכום הדרוש לענין ההדפסה. כי כל כמה שחשקה נפשו של מוהרנ"ת לזכות לעלות לארץ ישראל, חש בנפשו כי ענין הדפסת ספרי רבינו חשובה היא יותר, כפי שהוא כותב: "אם יתרצה ר' לייב להוציא מכיסו מה שצריכין על ההדפסה לגמור מה טוב, ואז אחזור לביתי ולא אסע משם לארץ ישראל, כי ההדפסה חשובה ויקרה בעיני מאד, כי הוא זכות הרבים לדורות. אך אם לא אזכה לפעול אצלו שיעזור לי מה שאני צריך לצורך הדפוס העולה סך רב-אז אסע משם לאודסא ומשם לארץ ישראל".
במהלך הענינים נתבטלה הנסיעה לניקולייב. כי העבירו את מושל איזור ברסלב מממשלתו בתחילת הקיץ, ופירושו של דבר, שלעת עתה היה למוהרנ"ת סיכוי יותר טוב להשיג רשיון. אולם מלבד מניעות הממון היו לו עוד הרבה מניעות שאחת קשה מחברתה שבעטיין נתעכבה.
* * *