פרק כו - געגועים לארץ ישראל / הדפוס · חסד גדול שנתגלה מלאכת הדפוס
עם כל זאת לא התייאש מוהרנ"ת, ולא הזניח את רעיון הקמת בית הדפוס, ואף גם חיזק את עצמו באמונת חשיבות הדפסת ספרי רבינו: "והנה רבו המחלוקת והמניעות גם אפס כסף ונתעכבה הדפוס ולא יכולתי לדפוס בשנת תקע"ט הנ"ל, גם בכל שנת תק"פ חשבתי מחשבות הרבה להתחיל להדפיס ולא עלתה בידי, ועמדו בביתי הכלים הנ"ל שהם המכבש והאותיות ומעט ניר אבל לא יכולתי להדפיס מחמת מניעת ממון ושארי מניעות רבות ועצומות מאד. והשי"ת בחסדו חמל עלי ונתן לי לב חזק לבלי להניח את הרצון בשום אופן ונתחזקתי הרבה ולא הנחתי את הרצון ונכספתי בכל פעם יותר ויותר אבל אעפ"כ עבר גם כל שנת תק"פ ולא עלתה בידי להעמיד הדפוס".
מוהרנ"ת ראה בהקמת הדפוס ענין נעלה וגבוה מאד, הוא אף כתב הלכה מיוחדת (המבוססת על סימן יג שבליקוטי מוהר"ן) המסבירה את תהליך הדפוס ואת הקשר בינו לבין גילוי תורות, והחשיבות לתמוך במצוה זו. הוא כותב:
"השם ית' עשה עמנו חסד גדול שנתגלה מלאכת הדפוס בעולם, שעל ידי זה נתרבין הספרים הקדושים. כי בחי' ההדפסה הוא בחי' לקיחת וקיבוץ הנפשות, שעל ידי זה מגלין תורה כנ"ל, כי כשכותבין ספר אזי כותבין אות אחר אות, אבל בהדפסה לוקחין ומקבצין כמה וכמה אותיות הרבה מאד על הדפוס, ומדפיסין בפעם אחת דף שלם. והאותיות של התורה הם בחינת נצוצי נפשות, כי כל הנפשו"ת שרשם באותיות התורה כידוע, נמצא שקיבוץ האותיות של ספרים קדושים הם בחינת ליקוטי הנפשות, כי גם הספרים בעצמן נתחברו ע"י לקיחת הנפשו"ת בבחינת 'ולוקח נפשו"ת חכם', שעי"ז המשיך זה החכם התורה שגילה וחידש התורה הכתובה בספר הזה שמדפיסין עכשיו... וע"כ אשרי הזוכה ליתן מעות לצדקה נוראה כזאת להדפיס ספרים קדושים לשם שמים... שעי"ז משברים תאוות הממון... וזוכין לשוב אל ה' ית' בתשובה שלימה" (ליקוטי הלכות, קידושין ג' כ"ב-כ"ג).
* * *