פרק כו - געגועים לארץ ישראל / הדפוס · דברים העומדים ברומו של עולם
באותו חורף, התחיל מוהרנ"ת להדפיס את הליקוטי תפילות שלו. רבינו היה אומר תמיד שהסיבה שסבל מכל כך הרבה התנגדות היא בגלל הדגש החזק שהניח על עבודת התפילה. הוא אמר: "הגמרא אומרת: 'כרום זולות לבני אדם, אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם. ומאי ניהו תפילה' (ברכות ו'-ב' עי' רש"י).ע"כ מחמת שכל עסקו בתפילה, וכי בענין תפלה היה מרבה לדבר עם אנשיו והזהירם מאד להרבות בתפילה והתבודדות, ע"כ בני אדם מזלזלין בו ומבזין אותו" (ליקוטי מוהר"ן תנינא צ"ג).
מוהרנ"ת הבין שההתנגדות הגוברת והולכת לרעיון שלו לכתוב תפילות היא סימן לחשיבותן, וזה עודד אותו להדפיסן.
מוהרנ"ת כבר היה מנוסה היטב לדעת שעליו לפעול בסודיות גמורה. בהעדר רשיון ממשלתי לא התאפשר לו להעסיק פועלים מבחוץ, וכל המלאכה נעשתה בחשאי על ידו, על ידי בנו ר' שכנא, או על ידי כמה ממקורביו הנאמנים, אלו שידעו לנצור את לשונם.
בגלל המחסור בפועלים מיומנים, הקשיים בהשגת נייר להדפסה, מחסור בכספים וכיוצא בהם, לא עלה בידם אלא להדפיס עשרים ושתים תפילות בלבד עד אמצע החורף של שנת תקפ"ב.
* * *