פרק כב - ימי רבינו האחרונים · ודיבר עמנו באהבה ובשמחה
"ביום שאחר יום הכיפורים, הוא יום שלישי בשבת בבוקר, נכנסו אליו כל העולם, והיה בדיחא דעתיה, ודיבר עם העולם בפנים שוחקות, ואני עדיין לא התפללתי אז, ואחר שגמרתי תפילת שחרית נכנסתי גם כן אליו, והוא היה עדיין מדבר עם העולם בפנים שוחקות, ואנשי טפליק עמדו אז לפניו, וחיזק אותם הרבה, וכן דיבר עם כולנו באהבה ובשמחה... ואחר כך יצאתי מחדר שהיה יושב שם לחדר השני, ועמדתי שם עם אחיו רבי יחיאל ז"ל, ועם עוד אנשי שלומינו, ואני הייתי מצפה מאד להראות עוד הפעם את הקונטרסים שכתבתי מהתורה שאמר אז בראש השנה, אך היה לי בושה ולא יכולתי להעיז פני נגדו להטריחו בזה, ובקשתי מאחיו ר' יחיאל הנ"ל שיחזק אותי בזה, וחיזק אותי הרבה, עד שנתגברתי ונכנסתי אצלו ז"ל..."