פרק כא - ראש השנה של רבינו · התורה האחרונה-תקעו תוכחה
מוהרנ"ת ראה בתורה זו שנאמרה במסירות נפש בראש השנה האחרון, את צוואתו של רבינו לדורות. הוא דיבר אז מענין התחדשו"ת הבריאה לעתיד לבוא "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה יא ה) ואז יתעורר שיר של חסד בעולם שיתנגן על כינור בעל שבעים ושנים נימים (גימטריא חסד), ואז יתגלה שהכל מתנהג ע"י השגחתו יתברך לבד.
רבינו ממשיך בתורה זו לדבר אודות תיקון העתיד, שצריכים להכין את העולם לכך, ולעוררם על ידי תוכחה, אולם כאן מאריך רבינו לבאר כיצד לומר תוכחה, כי לא כל אחד ראוי לומר תוכחה (כי אין המדובר בתוכחה רגילה כשרואים שאחד נכשל בעבירה, שלזה כל אחד יהיה מי שיהיה חייב להוכיח ולמנוע מן העבירה, אלא מדובר בסוג תוכחה לעורר את חבירו לשחררו מהחבל שהסט"א כורך סביבו, להשליך ממנו את שאיפותיו הגשמיות, ואת תאוותיו הרעות והזרות-הרי"מ שכטר שליט"א) "וצריך שעל ידי תוכחתו יוסיף ויתן ריח טוב בהנשמות" ולומר תוכחה כזו צריכים לקול מיוחד דקדושה. והקול הזה נמשך מאותה נגינה נפלאה, שעתידה להנגן על ידי הכינור בן הע"ב נימים...
מפתח להשתלשלות זו, שהיא תיקון העולם לעתיד, היא התפילה, בבחינת דין, של הצדיק הבעל כח גדול, שבכוחה לפדות את הנשמות האחוזות בין כוחות הטומאה, שהם יקיאו את כל ניצוצות הקדושה שבהם, ועל ידי כך תחזור רוח הנבואה, שלימות האמונה הקדושה והתחדשו"ת הבריאה, עד שיבוא העולם אל תיקונו.
"ועיקר התפילה" ממשיך רבינו בתורה עמוקה ונפלאה זו "על ידי שנתוסף שכן מישראל, כי כל מה שנתוסף שכן מישראל, נתרבה ונתגדל התפילה במאד מאד. וזה בחינת הקיבוץ של ישראל, כי כל מה שנתקבצין ונתרבין ביותר נפשו"ת ישראל ביחד נתרבה ונתגדל ביותר מאד מאד בית התפילה, כי שלוש אבנים בונות ששה בתים, ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים, חמש-מאה ועשרים בתים וכו' עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב, כדאיתא בספר יצירה (סוף פרק ד).נמצא שכל מה שנתוסף אבן אחת נתרבין הבתים ביותר בכפל כפלים כנ"ל. והנפשו"ת הן בחינת אבנים, בבחינת (איכה ד א) 'תשתפכנה אבני קודש' והבתים זה בחינת (ישעיה נו ז) 'כי ביתי בית תפילה'".
"נמצא, שכל מה שנתוסף ונתרבה נפש אחת להקיבוץ של ישראל, נתרבה ונתגדל מאד בית התפילה, כי עכשיו כשנתוסף עוד נפש אחת להקיבוץ, נעשים צירופים אחרים חדשים הרבה מאד מאד כפלי כפליים כמה וכמה פעמים." (ליקוטי מוהר"ן תנינא ח' ו').
הדברים הללו עמוקים הם ונשגבים מבינתנו, אולם מוהרנ"ת הבין בהם, שכונתו, מלבד בפשיטות, היא לקרב רחוקים ולהביאם לבית התפילה, גם לענין הקיבוץ של ר"ה באומאן (ובאמת, רבינו בעצמו מקשר בתורה זו את כל עניני המאמר לראש השנה, כמו שכתוב באות י"א "וזה בחינת ראש השנה", עיי"ש) שכל נפש אשר מתוספת לקיבוץ, מוסיפה פי כמה אבנים ובונה בנינים וצירופים נפלאים פי כמה וכמה.