פרק יט - אני רוצה להשאר ביניכם" · "ואתם תבואו על קברי"
על ענין נוסף דיבר רבינו באותו שבת, והוא אודות רצונו העז שיבואו על קברו.
"אני רוצה להשאר ביניכם-ואתם תבואו על קברי"-ביקש מיד עם התגלות המחלה הנוראה שקיננה בו. ומאז שחזר מלמברג לא הפסיק לדבר ממקום קבורתו.
רבינו דיבר באופן ברור על הסתלקותו ועל המקום המדוייק שהיה חפץ שיקברוהו שם. בלמברג אינו רוצה להטמן-אמר-אע"פ שקבורים שם הרבה צדיקים גדולים, אולם היות שרצונו חזק שיבואו הרבה על קברו, ולמברג היא מרוחקת מאד מריכוזי חסידיו, ולא יוכלו לבוא לפקוד את ציונו. כמו כן לא חפץ להטמן בברסלב. ובאמת עלה במחשבתו להקבר בארץ ישראל, אולם הוסיף, מי יודע אם יוכל לעבור את הדרך הקשה לארץ ישראל כדי למות שם, ועוד, שגם שם לא יהיה מי שיבוא על קברו ובלשונו הק': "לא יהיה להם עסק ועובדא עם קברי"...
"רבינו גילה דעתו כמה פעמים בכמה מיני לשונות שיבואו על קברו תמיד, לומר תהילים על קברו, וללמוד שם, ולהרבות שם בתפילה ותחנונים. ואמר שכשאחד יבוא על קברו ויאמר קאפיטל תהילים בהתעוררות הלב, יהיה לו תענוג גדול מזה. ועשה תנועות בגופו ובעצמותיו אז, ורמז שיהיה לו חילוץ עצמות אז בקברו כשיאמרו תהילים על קברו... ואחר כך גילה העשרה קאפיטל תהילים, ואמר שמי שיבא על קברו ויתן פרוטה לצדקה, ויאמר אלו העשרה קאפיטל תהילים-יניח עצמו לאורך ולרוחב לעזור לזה האיש אפילו אם עבר מה שעבר... וייחד שני עדים נאמנים על זה.." (חיי מוהר"ן קס"ב).