פרק יט - אני רוצה להשאר ביניכם" · השארת רבינו לנצח
רבינו מוכיח שהפסוק המרמז על הלימוד עם הנחותי דרגא מרומז בו יהושע, כי ר"ת "נבלתי י'קומון ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר" (ישעי' כ"ו י"ט) הוא "יהושע". כי להתלמיד שהוא בבחינת יהושע יש קשר מיוחד עם אלה הנמצאים במדריגות נמוכות ביותר, שהם בבחינת 'מתים' ממש, וגם אלה יכולים לקום בתחיה, אם מוכנים הם לקבל את אור הצדיק האמת שמגיע להם ע"י התלמיד.
מתוך כל הרמזים הללו, מראשית התורה הנפלאה הזו ועד סופה-הבינו החסידים שרבינו ממנה בזה את מוהרנ"ת התלמיד שימשיך את אורו, ועל ידו תשאר הארת דעתו של רבינו גם לאחר פטירתו, וימשיך להאיר עד ביאת המשיח..
כי כן כותב רבינו בזאת התורה: "...ואפילו כשמגיע זמנו (של הצדיק) להסתלק, והנשמה עולה ומתדבקת במקום שעולה בעולמות העליונים-אין זה תכלית ושלמות שתהיה הנשמה רק דבוקה למעלה, רק עיקר השלמות של הנשמה הוא שבעת שהיא למעלה תהיה למטה גם כן, על כן צריך שישאיר אחריו בן או תלמיד, כדי שישאר דעתו למטה גם בעת שנסתלק למעלה".