פרק יט - אני רוצה להשאר ביניכם" · תכונותיו של מנהיג בישראל
בשבת חנוכה של אותה שנה, שהיה זה השבת חנוכה האחרון לחיי רבינו, אמר את התורה המופלאה "כי מרחמם ינהגם" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' ז').
תורה זו נתקבלה בפי החסידים הקדמונים כתורה שבה הסמיך רבינו את מוהרנ"ת, ובו תשאר ההארה של רבינו לנצח. ולכן כל הנאמר בזאת התורה מכוונת למוהרנ"ת והדרכה לתפקידו הרוחני עלי אדמות. הנקודה העיקרית בתורה זו היא כיצד להשפיע על אחרים להתקרב להקב"ה.
כללות התורה מדברת על מהות המנהיג בישראל ותכונותיו המיוחדות, שבעיקר נקרא המנהיג ע"ש רחמנותו, כמו שכתוב "כי מרחמם-ינהגם", ומגודל רחמנותו יודע המנהיג כיצד להתייחס מצד אחד לרמי המעלה, ומצד שני לפשוטי העם (ובלשון רבינו 'דרי מעלה ודרי מטה'), ואיך להדריך כל אחד משני הסוגים הללו באופן המיוחד לו. כי לבעלי ההשגה שרוצים להתקדם יותר בעבודת השי"ת-צריך המנהיג להראות ולהוכיח כי עדיין אינם יודעים מאומה מה'. ולאידך גיסא לפשוטי העם הנמצאים בשפל המדריגה בבחינת "שוכני עפר"-דרושה גישה שונה לחלוטין. על הצדיק לעודד אותם ולחזקם ולהודיע להם כי השי"ת קרוב אליהם וגם הם יכולים לשוב אליו ית', כי מלוא כל הארץ כבודו.