פרק יא - הסופר · נישואי מרים בת רבינו
בתחילת חודש חשון של אותה שנה, תקס"ה (1804), נערכו הנישואין של מרת מרים ע"ה בת רבינו עם ר' פנחס בנו של הרה"ק ר' אריה לייב מוואלטשיסק. מוהרנ"ת מציין: "ואני זכיתי לנסוע עמו על החתונה בקהילת וואלטשיסק. "הפארשפיל" התקיים בשבת קודש לפני החתונה, שבת פרשת נח ר"ח חשון. רבינו היה שרוי אז בשמחה עצומה, והיה מרקד הרבה מאד".
מוהרנ"ת ממשיך לתאר:
"וריקודין כאלו לא נראה ממנו בשום פעם כמותם, כי היה מרקד כמעט כל היום, ומה שהיה אז באותה שבת אי אפשר לבאר ולספר... אשרי מי שראה זאת. באותו השבת שתה מעט יין מחמת שמחת הנישואין כנהוג, והיה בשמחה גדולה... ואז סמך עצמו על רבי יודל ורקד. והיו מזמרים אז נגון נאה והתעוררות של יראה, והוא רקד על ידי זה הניגון, כי כן היה דרכו על פי רוב לרקד על ידי ניגון של התעוררות ויראה, והניגון ידוע אצלנו. ואמר אז שהניגון הזה הוא ניגון קריאה וכרוז, היינו שקורין כל נשמות המתים הצדיקים הקדושים של משפחתו, שהם הבעש"ט ז"ל וזקנו רבי נחמן ז"ל ואמו הצדקת ז"ל שכולם יבואו על החתונה, כמבואר בזהר הק' שבשעת החתונה מתקבצים כולם".
רבינו אמר בסעודה שלישית את התורה "ויאמר ה' סלחתי כדברך" (ליקו"מ סימן קעז). באותם ימים סיים מוהרנ"ת לומר קדיש על אמו. באותה עת אמר רבינו את התורה שבסימן קע"ז, ושם כלל גם את ענין הקדיש, ובתוך התורה אמר רבינו: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" (חיי מוהר"ן קי"ז).
רבינו צוה אז לאנשיו לומר תיקון חצות.
* * *