פרק יא - הסופר · בשבח ארץ ישראל
תורה זו מדברת בשבח ארץ ישראל ובגודל קדושתה.
מוהרנ"ת כותב:
"בהתחלת התורה דיבר מארץ ישראל, ואמר בזה הלשון: מי שרוצה להיות יהודי, דהיינו לילך מדרגא לדרגא, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל... וזה עיקר נצחון המלחמה..."
לאחר שסיים לומר את התורה, שאל מוהרנ"ת את רבינו: "מה כוונתכם בזה שאמרתם שארץ ישראל היא גדולה כל כך ושזה עיקר נצחון המלחמה?".
רבינו השיבו:
"כוונתי ארץ ישראל הזאת בפשיטות עם אלו הבתים והדירות... כלומר, שכל כוונתו במה שהאריך במעלת ארץ ישראל כוונתו כפשוטו, על ארץ ישראל הזאת שבני ישראל נוסעים לשם, שרצונו שכל איש ישראל כל מי שרוצה להיות איש ישראל באמת, יסע לארץ ישראל, ואף על פי שיש לו מניעות רבות על זה, ישבר כל המניעות וילך לשם, כי זה עיקר נצחון המלחמה כשזוכין לבוא לארץ ישראל" (שם).
מוהרנ"ת שנסע ברבות השנים לארץ ישראל (כפי שיתואר להלן) מסיים דבריו:
"וזה אשר העיר לבבי ביותר, וחיזק אותי ביותר לעבור על כל המניעות הרבות שהיה לי בלי שיעור, לשבור כולם ולבוא לארץ ישראל. ברוך השם יתברך אשר היה בעזרי לשבר מניעות ובלבולים ועיכובים כאלה ולבוא לשם בשלום ולחזור בשלום."