פרק טז - הספר הנשרף · לקראת הדפסת הליקוטי מוהר"ן
בתקופה האחרונה נשמעו לא פעם מפי רבינו רמזים שונים אודות רצונו להדפיס את ספרו ליקוטי מוהר"ן אשר בו ירוכזו תורותיו שאמר בהזדמנויות שונות, ולהפיצו בישראל, שכאמור עד הנה לא הסכים רבינו שאחד שאינו נמנה על חסידיו יביט בו. ענין זה קיבל משנה תוקף עם יציאתו החפוזה ללמברג, כפי שכותב מוהרנ"ת: "באסרו חג של שמחת תורה הזדרז רבינו מאד לנסוע ללמברג, עד שלא היה לו זמן לדבר עמי, ולקח מאתי את הספר של התורות שלו שהיו כתובים אצלי, שנקרא עתה 'ליקוטי מוהר"ן'... לא ידעתי אז מה כונתו בזה, כי עדיין לא גילה לשום אדם שרצונו להדפיס ספרו, אדרבה, תמיד היה דרכו להזהיר לבלי לגלות תורתו לאחרים שאינם מאנשי שלומנו".
ר' נפתלי שביקר אצל רבינו בלמברג, שב באמצע החורף משם, ובישר לחבירו מוהרנ"ת שרבינו עומד להדפיס ספרו הקדוש. החשק להפיץ את תורת רבינו בעולם התלהט מאד בלב שני התלמידים הנאמנים הללו, ובכל לב חפצו לקיים מיד רצון רבינו.
"רצון חברי ר' נפתלי היה" כותב מוהרנ"ת "שאסע לנמירוב ומשם אסע עמו ללמברג כדי לעסוק בהדפסה הנ"ל, ובעו"ה לא יכולתי לנסוע מעוצם ריבוי המניעות שלי מכל הצדדים, ואף על פי שכבר זכיתי לשבר כמה מניעות, אף על פי כן מניעות אלה לנסוע לדרך רחוק כזה ללמברג לא זכיתי לשברם, אך תיכף התחלתי לחשוב מחשבות בענין ההדפסה, והתחלתי לסדר הקדמה ושער וכו'..."