פרק ו - בקי בשוב · עיניים צופיות
לאחר התפילה, מיד בשוב מוהרנ"ת לביתו, כבר הקדימוהו הסוחרים, וזרזו אותו לנסוע, היות וכבר הצליחו להשיג בעל עגלה אחר שעומד לצאת מיד לדרך...
אשתו שחפצה לשאול אותו היכן היה, מה עשה, וכיוצא בזה-כבר לא הספיקה- הסוחרים אלצוהו להזדרז, כך שהיא כבר היתה עסוקה להכין לו מיד צידה לדרך.
מוהרנ"ת עמד נבהל ונשתומם מרוח קדשו של רבינו שיעץ לו לנסוע בדיוק בזמן הרצוי, וכי אמנם הסוחרים לא נסעו כפי שצפה רבינו, ועתה הוא מוכרח לצאת מיד לדרך מבלי שיתפתחו דברי ריב וקנטורים מיותרים, והכל על מקומו בא בשלום. הוא ראה כיצד נתקיים בו הפסוק: "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו"... (משלי טז ז), ואמרו רז"ל (ב"ר נד) 'אויביו' זה אשתו.
בכל מה שנוכח כעת נתחזקה אצלו יותר ויותר ההחלטה, כי רבינו הוא המנהיג הראוי בשבילו, וגמר שוב בדעתו כי את דרכו לא יעזוב, ועליה יפסע לנצח.