אור ברסלב
באש ובמים פרק ו - בקי בשוב › "בקי בשוב"...

באש ובמים

פרק ו - בקי בשוב · "בקי בשוב"...

זרע של קיימא

לאחר שמיעת התורה הנפלאה (ליקו"מ סי' מח) נכנסו לבית רבינו. בראות רבינו עד מה נפעם לבו של מוהרנ"ת מדברי התורה ששמע זה עתה, וכי אין בדעתו לשוב הביתה בקרוב-פנה אליו ואמר: "עכשיו אתה צריך לקיים את הבקיאות השניה "בקי בשוב"- הנזכר בתורה "קרא את יהושע" שנאמרה בשבת שובה, (כלומר לדעת גם לשוב לעניניו ולעניני משפחתו) "חייב אתה לחזור הביתה".

"הרי לבוש אני עדיין בגדי יום טוב, וכיצד זה אוכל לשוב הביתה בבגדים אלה?"- ניסה מוהרנ"ת להתחמק מהחובה לשוב לביתו, ברצותו להשאר עוד אצל רבינו.

רבינו הרגיעו: "יכול הנך לנסוע לאחר מנחה, כך שכאשר תגיע לנמירוב כבר יהיה לילה ולא יכירו כל כך כיצד הינך לבוש..."

ומוהרנ"ת עדיין בשלו, מנסה כל מיני סיבות ואמתלאות כדי שיוכל להשאר יותר ויותר אצל רבינו... הוא סיפר אז לרבינו על נסיעתו המתוכננת לברדיטשוב מיד לאחר החג. הוא חשש שמא האחרים כבר נסעו בלעדיו, וזה רק יוסיף לעגמת נפש ולחיכוכים השוררים עתה בינו לבין משפחתו ומכריו בנמירוב.

"מי יודע?" ענה רבינו. "אולי לא הסתדרו עם בעל העגלה וגם הם לא נסעו"...

כשמוהרנ"ת נוכח שרבינו עומד על כך שיחזור לביתו, לא היתה לו ברירה אחרת אלא לקום ולנסוע. הוא נפרד מרבינו ושב לביתו.

לעירו הגיע מוהרנ"ת לאחר שכבר החשיך היום. וכשנכנס הביתה לא היתה אשתו בבית, היא שהתה אז בבית סבו. הוא החליף בזריזות את בגדי היו"ט שלו, והחל להתפלל ערבית במתינות ובהתלהבות.

כאשר חזרה אשתו ונכנסה הביתה, עמד מוהרנ"ת באמצע שמונה עשרה. מכיון שהאריך מאד בתפילתו חטפתה השינה ונרדמה.

מאז התקרב לרבינו היתה דרכו של מוהרנ"ת לקום בחצות הלילה, תחילה הלך לטבול במקוה, ומשם היה פונה לבית המדרש לעסוק בתורה ותפילה עד לאחר שחרית. אף באותו לילה לא שינה ממנהגו.

להפתעתו שמע בבית המדרש, כי הסוחרים, עמם היה אמור לנסוע לברדיטשוב מיד למחרת החג, לא יצאו עדיין לדרך. הוברר, כי בעל העגלה שהיה צריך להסיעם, התחרט ברגע האחרון, ולעת עתה נדחתה הנסיעה...

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה