אור ברסלב
באר מים חיים על חפץ חיים חלק שני: הלכות איסורי רכילות › כלל ב

באר מים חיים על חפץ חיים· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

חלק שני: הלכות איסורי רכילות · כלל ב

כלל א

סעיף א

פסקה א

(א) וכ״ש בפני רבים. ולא אמרינן כיון דסיפר בפני רבים, א״כ ידע בודאי שיבוא הדבר לאזני האיש שסיפר עליו הרכילות, והוי כאלו אמר לו בפניו אתה דיברת על האיש הזה כך וכך. משום דגם זה רכילות גמורה היא, כמו שמבואר לקמן בכלל ג' ס״א. ועיין לעיל בהלכות לשה״ר בתחלת כלל ב' בבמ״ח שדין זה הוא הסכמת כל הפוסקים.

סעיף ב

פסקה א

(ב) באופן דמוכח וכו'. כל זה ביארנו לעיל בחלק א' בבמ״ח הנ״ל באות ב' עי״ש *.

(ג) אם הוא מכיר. הוא פשוט ממה שכתבנו לעיל בכלל א' ס״ג דאפילו אם גם הרוכל בעצמו וכו' אפ״ה כיון דזה גורם שיכנס שנאה וכו' עי״ש א״כ ה״ה הכא. ובלא״ה הלא הוא נותן מכשול לפני הנרגן העור הזה ומסייעו שיעבר על בצדק תשפט וכו' ועוד כמה עונות ועי' בחלק א' כלל ב' בבמ״ח אות ב' שביארנו שם דין דאפי תלתא לענין איש שאיננו נרגן.

סעיף ג

פסקה א

(ד) סיפר וכו'. עיין לעיל בהלכות לשה״ר כלל ב' בבמ״ח בס״ק ו' שם הראנו שאף שרשב״ם פירש כן בב״ב (דף ל״ט) ורמזו ג״כ לזה הפירוש הרבה מהראשונים, הלא המהרש״ל גדול האחרונים הסכים בזה לאיסור משום דהר״מ והסמ״ג והתוספות חולקין על זה, ובפרט דאיסור דאורייתא הוא ע״כ אסור להקל בזה. ועיין במה שכתבנו שם בהגה״ה בבמ״ח.

(ה) גנות. ה״ה כל דבר שיגרום להעלות שנאה בלב אחד על חברו וכנ״ל.

(ו) אם מתכוין לגלותו. ואם אינו מתכוין לגלות כבר ביארנו דינו לעיל בחלק א' בכלל ב' מסעיף ג' ומעלה עי״ש.

סעיף ד

פסקה א

(ז) אסור לגלות ד״ז. וכן הרב שנסע מעירו לבקש לו עיר אחרת אך לא עלתה בידו, אין לבני העיר האחרת לגלות דבר זה לאחד מאנשי עירו הראשונה מטעם זה הנ״ל. ואף שכבר נשמע דבר זה בפני הרבה אנשים, ובודאי לבסוף יתגלה זה להם, אעפ״כ אסור, משום דכל אחד מאנשי עירו הראשונה יתרעמו עליו עבור זה שדבר זה איננו להם לכבוד, ורכילות מיקרי ואסור בכל גווני וכנ״ל.

תוכן העניינים

באר מים חיים על חפץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה