אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת שבת › דף קמט.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת שבת · דף קמט.

דף קכג:

מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב. מ"ט רב ביבי אמר גזירה שמא ימחוק. ואביי אמר גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות ואמרינן דאיכא בינייהו דכתב אכותל ומדלי למ"ד שמא ימחוק לא חיישינן ולמ"ד שמא יקרא חיישינן. ופריך למ"ד שמא ימחוק ניחוש שמא יקרא. ותו דבלא יקרא לאור הנר אמר רבה אפי' גבוה שתי קומות וכו'. אלא א"ב דחייק אטבלא ופנקס למ"ד שמא ימחוק לא חיישינן למ"ד שמא יקרא חיישינן. ופריך למ"ד שמא ימחוק ניחוש שמא יקרא וכ"ת טבלא ופנקס בשטרא לא מחליף והתניא מונה אדם כמה מבפנים וכמה מבחוץ וכמה מנות עתיד להניח לפניהם מכתב שעל גבי כותל אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופנקס ה"ד אלימא דכתב מכתב מ"ש הכא ומ"ש הכא אלא לאו דחייק וקתני מכתב שעל גבי כותל אבל נא מכתב שע"ג טבלא ופנקס. אלא לעולם דכתב אכותל ומדלי ודקא קשי' לך דרבה. דרבה תנאי היא דתניא וכו'. ופי' הרי"ף ור"ח ותו' דהיינו כאוקימתא קמייתא דפליגי רב ביבי ואביי בכתב שעל גבי כותל ומדלי דלמ"ד שמא ימחוק לא חיישינן ולמ"ד שמא יקרא חיישינן. ופסק הרי"ף ור"ח ז"ל דלא כרב ביבי דאיהו לא ס"ל כרבה וכרבה קי"ל וע"כ חיישינן בכתב אכותל ומדלי ובחייק מיחק פסקו כברייתא דקורין מכתב שעל גבי כותל ולא מכתב שע"ג טבלא ופנקס. אבל הרמב"ם ז"ל פכ"ג הל' י"ט כתב אסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת שלא יהא כדרך חול ויבוא למחוק מונה אדם פרפרותיו ואת אורחיו מפיו אבל לא מן הכתב כדי שלא יקרא בשטרי הדיוטות לפיכך אם היו השמות חקוקים על הטבלא או על הכותל מותר לקרותן מפני שאינו מתחלף בשטר. ודבריו תמוהין דמדוע פסק דלא כהברייתא דמפליג בחקיקה בין כתב שע"ג כותל ובין כתב שע"ג טבלא ופנקס. ועוד דלכאורה פסק כמ"ד שמא יקרא ולדבריו מוקמינן לעיל דאסור בחקיקה. והנראה בזה לדבריו דמפרש דהא דמוקי במסקנה לעולם דכתב אכותל ומדלי ודרבה תנאי היא לאו אפלוגתא דאמוראי דלעיל קאי אלא אברייתא דמפליג בין טבלא ופנקס לכותל קאי. דהמקשה קאמר בזה אילימא דכתב מכתב מ"ש הכא ומ"ש הכא. והמתרץ יאמר בזה דהברייתא מיירי דכתב על גבי כותל ומדלי וע"כ שרי גבי כותל משא"כ ע"ג טבלא ופנקס ודרבה תנאי היא ופליג הברייתא נמי על רבה. והפלוגתא דאמוראי דרב ביבי ואביי נשאר כאוקימתא בתרייתא בחייק מיחק הן על גבי כותל והן על גבי טבלא ופנקס דלמ"ד שמא ימחוק לא חיישינן ולא חייש נמי לשמא יקרא כדאמר לעיל דחקיקה בכתיבה לא מחלפי ומ"ד שמא יקרא סבר דלא פלוג בזה ולא מחלקינן בשבת בין חקיקה לכתיבה דשטרי הדיוטות ורבינו פסק בזה כרב ביבי דבדרבנן אזלינן לקולא ואף דרב ביבי מודה להטעם דשמא יקרא בכ"ז סבר דבחקיקה לא חיישינן וקאמר הטעם בזה כיון דכל הגזירה דקריאת שטרי הדיוטות משום שמא ימחוק וע"כ בחקיקה לא גזרינן וחקיקה בכתיבה לא מחלפי. והא דכתב רבינו הטעם בזה שמא יקרא היינו משום דרב ביבי אית ליה נמי שמא יקרא ונ"מ בכתב ע"ג כותל ומדלי דאסור כדמקשינן באוקימתא קמייתא. ונאדי רבינו מפי' הרי"ף ור"ח ז"ל דהאי מסקנא דכתב ע"ג כותל ומדלי קאי אפלוגתא דאמוראי דא"כ תרווייהו לית להו הא דרבה כדקא דייקי התו' ומשמע דמסקנת הגמ' דלא כרבה דמוקי דהני אמוראי סברי כתנא דפליג על רבה והוה לן למפסק דלא כרבה והמקשה תמה בזה ומקשה עלייהו מדרבה ומשמע דהלכה רווחת כרבה. ולפי' דאברייתא קאי הני אמוראי א"ש כרבה ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה