אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת שבת › דף כב.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת שבת · דף כב.

דף יח.

תוס' ד"ה סוכה תניא משמע דטעמא דנויי סוכה משום בזוי מצוה. וקשה לר"י דבפרק כירה משמע דטעמא משום מגו דאיתקצאי למצותה ותירץ דצריכי תרווייהו דמשום דאיתקצאי למצותה לא הוה אסרינן בחול המועד דלא שייך מוקצה אלא בשבת ויו"ט ומשום ביזוי מצוה לא הוה אסרינן היכא דנפלו. משמע מדבריהם דבנפלו בחול המועד שרי דמשום ביזוי ליכא ומשום מוקצה ליכא וכן איתא בהגהות אשר"י ובמהרש"א. ולכאורה קשה ע"ז דהא אמרינן הפריש שבעה אתרוגים לז' ימים דלכולה יומא איתקצאי וא"כ שייך מוקצה בחול המועד. ועוד הביאו התוס' לקמן פ' כירה דף מ"ד דמותר שמן שבנר חנוכה עושה לו מדורה ושורפו משום דאיתקצאי למצוותו וא"כ אף בחול אמרינן מוקצה. והנראה בזה דתרתי מיני מוקצות יש מוקצה דאיתקצאי למצותה דאסור משום נדר כמו הפריש מעות לקנות תפילין וילפינן זה מעצי סוכה כמו שכתבו התוס' לקמן ודוקא בדבר דעיקר המצוה ביה תלוי ואם יסתפק מהם יתבטל המצוה כמו בעצי סוכה כדי הכשר סוכה וכן באתרוג ליומו דלכולי יומא איתקצאי או שמן שבנר חנוכה דגוף המצוה תעשה בו והקצה ונדר אותו לשורפו וע"כ אף אם נפלו בחול איתקצאי למצותו ואסור משום נדר אבל היתר מכדי הכשר סוכה או נויי סוכה אסורין רק משום ביזוי מצוה דבזיון המצוה הוא אם יקח מנויי להסתפק אבל לא שייך בזה נדר דאקציה למצוה כיון דלא יתבטל בכך המצוה וע"כ אם נפלו דליכא ביזוי שרי מלבד בשבת ויו"ט דאסורין משום מוקצה דהוקצו מלצרכו ואין דעתו ע"ז. ובזה ניחא דאמרינן בסוכה דף מ"ו דר"ל אמר דאתרוג מותר בשביעי דלמצותו איתקצאי בכ"ז מודה בסוכה דאפי' בשמיני אסורה מיגו דאיתקצאי לבין השמשות וה"ט דאיתקצאי דאתרוג הוא בחול משום נדר אמרינן דרק למצותו איתקצאי אבל בשמיני בסוכה דיו"ט הוא אמרינן שפיר כיון דאקציה דעתו מיניה בין השמשות אסורה לכולה יומא ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה