אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת קידושין › דף סב:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת קידושין · דף סב:

דף נט:

יתר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב אמר פירות ערוגה זו מחוברת יהיה תרומה על פירות ערוגה זו תלושים לכשיבאו שליש ויתלשו והביאו שליש ונתלשו דבריו קיימים. ומוקי לה דוקא בשחת אבל לא באגם כמאן אזלא הא דתניא האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לי לא אמר כלום ואמר ר' חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימים כשהוכר עוברה ופירש רש"י דבעינן הוכר עוברה דומיא דשחת. ומסיק דהא דראב"י בשיטה אמרו דאית ליה אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ותמהו על הרמב"ם ז"ל דכתב פ"ז מהל' אישות דאם אמר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה וכו' אם היתה אשת חבירו מעוברת והוכר העובר הרי זו מקודשת. דהא הכא מסקינן דאליביה דראב"י נאמר דס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ורבינו פסק פ"ה מהל' תרומות דלא כראב"י ורבה ור"י. ועוד דבהל' מכירה כתב המזכה לעובר לא קנה ולא כתב שם דאם הוכר העובר קנה. והנראה בביאור זה דהנה הרי"ף והרמב"ם ז"ל פסקו דאין לעובר זכיה אפי' בירושה הבא מאליה ובבבא בתרא (דף קמ"ג) אמר ר"י דאף דמזכה לעובר לא קנה במזכה לבנו קנה משום דדעתו של אדם קרובה אצל בנו ופסקו כן כל הפוסקים. והקשה הראב"ד ז"ל כיון דאית לעובר זכיה היכי דאביו מקנה לו וכ"ש בירושה הבא מאליה. ועיין בזה בהרא"ש פרק אלמנה לכ"ג מה שהביא בזה בשם הרמב"ן ז"ל ובש"ך סי' ר"י בח"מ ס"ק א' ובהאחרונים. והנראה בזה דליכא כאן ק"ו מירושה דהתורה אמרה גזירת הכתוב דרק אחר הלידה זכה בירושה דוילדו לו בנים אמר רחמנא וכן ביבום ילפינן בירושלמי דאין העובר פוטר מלהקים לאחיו שם. אבל ודאי נפש הוא אף במעי אמו ולא הוה כחתיכת בשר בעלמא וכן אמרינן דמאיש כי יכה כל נפש הוה אמינא אפי' עובר. וכן משמע לעיל (דף כ"ד) דהעובר יוצא בראשי אברים שאינם חוזרים וקרינן ביה שפיר עבדו או אמתו. וע"כ ודאי מדינא אית ליה זכיה. ואינו ענין לעובר ירך אמו דכיון דאית ליה חיות בפני עצמו מצי קני במקנה לו לבדו כמו דאית זכיה להאם לבדה ולא אמרינן דיקנה העובר בהדה. והא דמזכה לעובר לא קני היינו משום דהוה אסמכתא דלא סמכה דעתו להקנות לו. ובזה ניחא דבבנו כיון דדעתו של אדם קרובה אצל בנו וסמכא דעתו להקנות לו מצי שפיר קני כשהוכר העובר. ובזה ניחא דברי רבינו דה"נ שפיר מצי לקדש את בתו כשהיא עוברה דלא הוה כחתיכת בשר בעלמא ושפיר קרינן את בתי נתתי לאיש דלא שייך אסמכתא בקדושין דהא קנה בודאי. ועוד דבקדושין לא מקרי קונה דבר שלא בא לעולם דהבעל לא קנה מידי כדבארתי לעיל בחידו' לדף ז' אלא דהאב יאסור את בתו דזכתה לו תורה והאב הלא יש לו יד. והא דמדמינן הכא עובר לדראב"י הכי מדמינן כמו דאמרו לראב"י דדוקא בשחת יכול לתרום אבל לא באגם דהוה כמו שאינו כלל דלא יכול לחול עליו שם תרומה ה"נ הכא בעובר דכ"ז שלא הוכר העובר הוה כמו שאינו כלל. אבל באמת עובר עדיף מדראב"י דהתם תבואת זרעך בעינן שתהא זורע אותו ומצמיח וע"כ לא קי"ל כראב"י ומחשיב אף שחת לדבר שלא בא לעולם אבל הכא כיון דאית ליה לעובר חיות ונפש ואדם קרינן ביה אית ליה זכיה:

והא דכתב רבינו פ"ז מהל' עבדים הכותב לשפחה מעוברת הרי את בת חורין וולדך עבד דבריו קיימים הרי את שפחה וולדך בן חורין לא אמר ולא כלום שזה כמו שמשחרר חציה. וע"ש בהשגות ובל"מ ומשמע מדבריו דעובר אין לו זכיה וחציו דהאם מקרי. אבל באמת לא קשה מזה כלל למה שבארתי. דהתם שאני דבשחרור כריתות בעינן ומזה הטעם לא יכול לשחרר חציה וע"כ כיון דהולד תלוי בחיות האם ואגיד באמו לא יכול לשחררו דאנן כריתות בעינן והכא הולד עוד אגיד בהאם ולא הוה כריתות. ותדע דהא בראשי אברים יוצא שפיר כדבארתי. משא"כ ברישא דהאם אין חיותה תלוי בהולד וע"כ שפיר מקרי כריתות ויכול לשחררה בלא הולד. אבל הכא בקדושין כמו דיכול לקדש האם ולא אמרינן דמקדש חציה ה"נ יכול לקדש הולד ולא הוה כמקדש חציה ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה