אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת קידושין › דף נט:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת קידושין · דף נט:

דף נה.

מעכשיו ולאחר שלשים יום מקודשת ואינה מקודשת אמר רב מקודשת ואינה מקודשת לעולם דמספקא ליה אי תנאה הוא אי חזרה הואי. ושמואל אמר מקודשת ואינה מקודשת אלא עד שלשים יום לאחר שלשים פקעי קדושי שני וגמרי קדושי ראשון דפשיטא ליה דתנאה הוה וכו'. אמר אביי ולטעמיה דרב בא אחד וקדשה מעכשיו ולאחר שלשים והשני מעכשיו ולאחר כ' והשלישי מעכשיו ולאחר י' מראשון ומאחרון צריכה גט מאמצעי אינה צריכה גט דממ"נ אי תנאה הוה דקמא קדושין דבתראי לא הוה קדושין אי חזרה הוה דבתרא הוה קדושין דקמאי לא הוה קדושין. עולא אמר ר"י אפי' מאה תופסין בה וכו'. ומסיק דטעמא דר' יוחנן דשוו נפשיה כי שרגא דליבני דכל חד וחד רוחא לחבירו שבק. ומתיב ר' חנינא לר"י מהיום ולאחר מיתה גט ואינה גט וכו' בשלמא לרב מסייעא ליה וכו' אלא לר' יוחנן דאמר שיורא הוה כל גיטא דמשייר בה ולאו כלום הוא וכו'. והרי"ף ז"ל הביא פלוגתא דרב ושמואל ופסק כרב והשמיט להא דאביי ותמה הרא"ש והר"ן בזה. והרמב"ם ז"ל כתב בזה פ"ז מהל' אישות הל' י"ב דאם קדשה אחד מעכשיו ולאחר שלשים יום והשני מעכשיו ולאחר כ' יום והשלישי מעכשיו ולאחר י' יום אפי' הם מאה על הסדר הזה קדושי כולם תופסין בה וכו' מפני שהיא ספק מקודשת לכולן ותמהו המפרשים דכמאן פסק דלר"י לאו ספק הוא. ועוד דבפ"ט מהל' גירושין כתב אמר ה"ז גיטך מעכשיו ולאחר מיתה ה"ז ספק שמא אחר שאמר מעכשיו חזר בו מלשון מעכשיו וסמכא דעתו על לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה והיינו כרב דהא מיניה פריך לר' יוחנן. והמ"מ כתב דחשש לחומרת כולם וקשה דא"כ למה כתב רק בסדר הזה דהא אפשר דשל הראשון חזרה הוה א"כ אפי' אם השני או השלישי הוסיף בזמן ואמרו מעכשיו ולאחר מ' יום או נ' יום ליהניא. ועיין בר"ן וכ"מ שדחקו בזה. והנראה לפרש הסוגיא אליביה דרבינו דהפירוש מעכשיו ולאחר שלשים יום היינו דשייר לה ל' יום. ואמר רב בזה דמקודשת ואינה מקודשת לעולם דמספקא ליה לרב אי תנאה הוה ואי חזרה הוה והכי פי' דמספקא ליה אי הני שלשים יום דמשייר בתורת תנאי משייר כמו שפי' הרמב"ן ז"ל דהוה כאומר מעכשיו אם יבואו שלשים יום וע"כ רק קדושי ראשון חלו דכיון דבאו שלשים יום נתקיים התנאי וחלו קדושי ראשון למפרע או דלמא חזרה הוה דמשייר לה הני שלשים יום בתורת חוץ והוה כמו דאמר מעכשיו חוץ משלשים יום. ובשייר לה בחוץ סבר רב כמו ר' אבא בגיטין (דף פב:) דמויצאה והיתה ילפינן דכמו דלא מהני שיורא בגט ה"נ לא מהני בקדושין וע"כ מעכשיו לא יכלו הקדושין לחול כיון דשייר לה שלשים יום ולא מהני שיורא בקדושין ולא חלו אלא לאחר שלשים יום דלא גרע מלאחר ל' גרידא בלא מעכשיו וזה הפי' מדחזרה הוה. ושמואל סבר דבתורת תנאי שייר לה הני שלשים יום. וקאמר אביי דלטעמא דרב פי' דס"ל דשיורא לא מהני בקדושין וע"כ הוה חזרה בשייר לה שלשים יום וע"כ אם בא אחד וקדשה מעכשיו ולאחר ל' יום והשני מעכשיו ולאחר כ' יום והשלישי מעכשיו ולאחר י' יום מראשון ומאחרון צריכה גט ומאמצעי אינה צריכה דממ"נ אי תנאה הוה דקמא קדושין דבתרא לא הוה קידושין אי חזרה הוה דבתרא הוה קדושין דקמאי לא הוה קדושין. ור"י פליג וסבר דאפי' מאה תופסין בה דשוו אנפשיה כי שרגא דליבני דכל חד רוחא לחבירו שבק. וסבר ר"י דבאמת משייר לה הני שלשים יום בתורת חוץ בכ"ז מהני בקדושין ולא דמי לגט דהתם כריתות בעינן אבל בקדושין מהני שיורא. וכן פי' המ"מ דלר"י מהני שיורא בקדושין. וע"כ חלו הקדושין דהראשון מעכשיו אלא דשייר לה שלשים יום. וכיון דשייר לה שלשים יום בתורת חוץ מהני נמי קדושי השני על הזמן דשייר לה וכיון דחלו ע"ז הזמן תו לא פקעי בכדי כדאמרינן בירושלמי הובא בר"ן פרק זה באומר הרי את מקודשת לשלשים יום דקדושין לא פקעי בכדי ואין א"א יוצאה בלא גט. וכן אמרינן בנדרים (דף כט) בהאומר היום את אשתי ולא למחר דצריכה גט. ודוקא כסדר הזה אבל אם השני נמי שייר לה כל הזמן דשייר הראשון דהיינו אם אמר מעכשיו ולאחר מ' לא חלו קדושי שני דאז כבר היא אשת הראשון ובאמת לא יוכל לקדשה אלא על הזמן דשייר הראשון. ומקשה לר"י מהמתני' מהיום ולאחר מיתה גט ואינה גט וכיון דסבר דמשייר לה הל' יום בתורת חוץ לא יכול הגט לחול מעכשיו דשיורא בגט לא מהני וא"כ הוה חזרה וכלאחר גרידא וכדבארתי לעיל וא"כ הוה גט לאחר מיתה. ואנן קי"ל כרב כדפסק הרי"ף דמספקא לן אי תנאה או חזרה הוה דסוגיא דעלמא אזלה אליביה כדהביאו המפרשים. אלא דזה הוה בגיטין אבל בקדושין לא הוה חזרה דבהא לא קי"ל כרב דשיורא לא מהני בקדושין. ואנן קי"ל דשיורא מהני בקדושין כדאמר אביי בגיטין שם את"ל כדר' אבא וכדפסק רבינו פ"ז מהל' אישות דאם אמר לה חוץ מפלוני ה"ז ספק מקודשת. וא"כ ממילא קי"ל כר"י דאפי' מאה תופסין בה דאף דשייר לה הני שלשים יום בתורת חוץ לא הוה חזרה וקדושי כולם תופסין בה כדבארתי. ונמצא כל פסקי הגאונים עולים בסגנון חדא דפסקו כרב וכר"י וניחא הא דהרי"ף השמיט הא דאביי:

ובזה ניחא דאמרינן בבבא בתרא (דף קל"ו) לענין ממון דמהני באומר מעכשיו ולאחר מיתה ולא דמי לגירושין דמספקא לן אי תנאה הוה או חזרה דבממון אמרינן דגופא קני מהיום ופירות לאחר מיתה. ולכאורה הדבר תמוה דמ"ש ממונא מגירושין דהא בגירושין נמי נוכל לאמר דתנאה הוה בכ"ז מספקא לן אולי חזרה הוה ומדוע לא נאמר שם דחזרה הוה. ולפי מה שבארתי ניחא דטעמא דהוה חזרה משום דמשייר לה הזמן בתורת חוץ ובגירושין לא מהני שיורא ובטל מעכשיו וא"כ ממילא הוה חזרה אבל בממון מהני שיורא אף בתורת חוץ וא"כ לא הוה חזרה אלא אמרינן דשייר הזמן עד לאחר מיתה וע"כ גופיה קני מהיום ופירות לאחר מיתה ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה