באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת עירובין · דף צח.
היה קורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו ומשהגיע לי' טפחים הופכו על הכתב. ומוקי לה רבה באסקופה הנדרסת ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן. איתיביה אביי תוך ד' אמות גוללו אצלו חוץ לד' הופכו על הכתב ואי אמרת באסקופה הנדרסת מה לי תוך ד' אמות ומה לי חוץ לד' אמות אלא אמר אביי הכא באסקופה כרמלית ורה"ר עוברת לפניה תוך ד' אמות דאי נפל ומייתי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת שרו ליה רבנן חוץ לד' אמות דאי נפל ומייתי אתא לידי חיוב חטאת לא שרו ליה רבנן. ופירש"י ומייתי ליה מרה"ר לאסקופה אין כאן חיוב חטאת ואפי' אין אוגדו בידו הכא דאוגדו בידו שרו ליה לכתחילה. ופריך אי הכי תוך ד' אמות נמי נגזור דלמא מעייל מרה"ר לרה"י. ופירש"י נגזור דלמא נפל כולה ומייתי ליה ברגליו מרה"ר לתוך הבית דרך האסקופה וכו'. ומשני הכא במאי עסקינן באסקופה ארוכה אדהכי והכי מדכר. ואי בעית אימא לעולם באסקופה שאינה ארוכה וכו' והא מני בן עזאי היא דאמר מהלך כעומד דמי. ועיין ברא"ש שהביא מהרז"ה שדחי תי' דאביי דשינויא דאסקופה ארוכה דלא כהלכתא הוא דקי"ל כרבה דאמר לא יקרא לאור הנר שמא יטה ואפי' גבוה שתי קומות ולא אמר אדהכי והכי מדכר וכן לא קי"ל כבן עזאי. והרמב"ם ז"ל פסק כאוקימתא דאביי והשמיט האוקימתא דאסקופה ארוכה אף דפסק דלא כבן עזאי. וז"ל פט"ו מהל' שבת הל' כ"א הקורא בספר בכרמלית ונתגלגל מקצת הספר לרה"ר ומקצתו בידו אם נתגלגל חוץ לד' אמות הופכו על הכתב גזירה שמא ישמט כולו מידו ויעבירנו ד' אמות נתגלגל לתוך ד' אמות גוללו אצלו וכו' היה קורא ברה"י ונתגלגל ברה"ר אם נח בה הופכו על הכתב. ותמהו עליו מדוע השמיט האוקימתא דאסקופה ארוכה. והנראה בזה דרבינו מפרש דהא דפריך הכא תוך ד' אמות נגזור דלמא מעייל מרה"ר לרה"י לאביי פריך דאית ליה לעיל דף ט' בין לחיים אסור דלמא מגנדר ליה חפץ ואתי לאתויי והא דמותר לכתף לבני רה"ר ולבני רה"י על מקום פטור מוקי לה דוקא בגבוה ג' דמדכר וכן באסקופה ארוכה מדכר דדמי לגבוה ג' וה"ה דמצי נמי לאוקמי הכא בגבוה ג'. אבל אנן קי"ל כרבא בההיא דלעיל דמותר לכתף על מקום פטור אף בלא גבוה ג' ולא גזרינן דלמא מעייל מרה"ר לרה"י דרך מקום פטור וא"כ לא שייך לאקשויי כלל הא דמקשה לאביי וניחוש דלמא מעייל מרה"ר לרה"י. וכאוקימתא דאביי קי"ל דלקמן מייתי לה סתמא דגמ'. ותמיהני על המפרשים דמוקמי הקושיא אליבא דהילכתא הא במקום פטור מותר לכתף ולא חיישינן דלמא מעייל מרה"ר לרה"י וליכא לחלק דהא דמותר לכתף דוקא לעומד ברה"ר או ברה"י אבל לעומד במקום פטור אסור לכתף דהא בגמ' בשבת דף ח: אמרינן בפי' דאפי' לעומד במקום פטור מותר לכתף דמוקי דעומד אדם באסקופה דמקום פטור ונוטל מבעה"ב ונותן לו ונוטל מעני ונותן לו ובלבד שלא יחליפו ודו"ק: