אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת עירובין › דף פח.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת עירובין · דף פח.

דף פז.

וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהם אסורות עד שיערבו. ופירש"י דאין מכוונות זו על זו אלא משוכות זו מכנגד זו. אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת ורב לטעמיה דאמר רב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. ופירש"י בסמוכה שאינה רחוקה מהתחתונה במשך הכותל ד' טפחים אבל במופלגת שרחוקה במשך הכותל ד' עליונה מותרת דאין תשמיש לתחתונה בעליונה אלא דרך אויר זריקת משך ד' טפחים. וכן פירש"י לעיל דף פ"ה דאין אוסר על חבירו באויר בתשמיש מופלג כזה שצריך לזרוק ד' טפחים. וכתב רש"י ז"ל ואני שמעתי סמוכה שאינה גבוה ממנה י' טפחים והקשה ע"ז רש"י ז"ל דמה לי גבוה ומה לי נמוכה הא איהו דאמר לזה בשילשול ולזה בזריקה שניהם אסורים. אמר רבה אמר ר' חייא ורב יוסף אמר ר' אושעיא יש גזל בשבת וחורבא מחזיר לבעלים ומסקינן דה"פ יש דין גזל בשבת כיצד דחורבא מחזיר לבעלים. אמר רבה ומותבינן אשמעתין וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו' ואי אמרת יש דין גזל בשבת אמאי אסורות. ופירש"י הא רשותא דעליונה היא ותחתונה שלא כדין משתמשת בה. אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות. ופריך אי הכי כי עשו לתחתונה נמי ומשני כיון דעשו לתחתונה גלויי גליא דעתיה דלא ניחא ליה בהדי אינך. וז"ל הרמב"ם ז"ל בזה פ"ד מהל' עירובין הל' כ"ד שתי גזוזטראות זו למעלה מזו שהן למעלה מן המים אע"פ שעשאה כל אחת מחיצה גבוה עשרה טפחים יורדות מכל אחת ואחת אם היו שתי הגזוזטראות בתוך עשרה טפחים הרי אלו אסורות למלאות עד שיערבו שניהם עירוב אחד מפני שהם כגזוזטרא אחת ואם היה בין העליונה והתחתונה יותר על י' טפחים ועירבה זו לעצמה וזו לעצמה שתיהם מותרים למלאות לא עשתה העליונה מחיצה ועשתה התחתונה אף התחתונה אסורה למלאות מפני דלי של בני העליונה שהם אסורים שעובר עליה עשתה העליונה מחיצה ולא עשתה התחתונה העליונה מותרת למלאות והתחתונה אסורה ואם נשתתפו בני התחתונה עם בני העליונה במחיצה שעשו שתיהם אסורים למלאות עד שיערבו עירוב אחד. ודברי רבינו צריכים ביאור דמ"ש דעשו לתחתונה לבדה דהעליונה אוסרת עליה ואם עשו לעליונה לבדה אין התחתונה אוסרת. ואיך יפרש הסוגיא דכאן ודלעיל דף פ"ה דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר וכן קשה עליו קושית רש"י דמה לי גבוה ומה לי נמוכה הא רב אמר דלזה בשילשול ולזה בזריקה ושילשול שתיהם אסורות. ומלשונו נראה ששתי הגזוזטראות זו על גב זו וכן כתב הכ"מ ואיך יפרנס הסוגיא דלעיל. והכ"מ כתב דאין ישוב לבאר דברי הגמרא אליביה דרבינו. והנראה בביאור דברי רבינו דהגזוזטראות זו על גב זו כמו שהבין הכ"מ והדלי עובר מן העליונה דרך התחתונה ואם אין בין הגזוזטראות י' טפחים והמחיצה דכל אחת יורדת למטה א"כ מחיצה של עליונה מדובקת לתחתונה וע"כ קאמר דשניהם אסורים עד שיערבו דהוה כמו גזוזטרא אחת כיון דהמחיצה דעליונה מדובקת עד לתחתונה. אבל במופלגת יותר מעשרה טפחים דהמחיצה דהעליונה אינה מדובקת וניכר מעט הפסק ביניהם מותרים אם ערבה כל אחת לעצמה דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה ואם עשתה העליונה לבדה בלא שותפות התחתונה ובמופלגת דיש יותר מי' טפחים דמחיצה דעליונה אינה מדובקת לתחתונה העליונה מותרת. וע"ז קאמר הגמרא דרב לטעמיה דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר פי' אף דהדלי דהעליונה עובר באויר של התחתונה וקאמר דאין אויר חצירו של חבירו אסור בשימוש אף דלא עירבו דלא גזרו אלא במשתמש בגוף חצר חבירו אבל לא במשתמש באויר חצירו של חבירו. ומה שעובר דלי של העליונה באויר גזוזטרא התחתונה מקרי דרך אויר דהמים הם של הפקר ומה שתחתונה ממלאת ע"י מחיצה של העליונה נמי אין אוסרת דאין לה רשות להשתמש בעליונה. אבל בעשו לתחתונה ולא לעליונה כיון דהמחיצה התחתונה היא המתרת לא מקרי דרך אויר אלא משתמש בגוף התחתונה דהא ע"י מחיצתה מותרת למלאות ולהעליונה יש לה רשות לעבור עליה וע"כ אוסרת על התחתונה אם לא ערבו דרגל האסורה אוסרת ה"פ הסוגיא דלקמן אמר רבה ומותבינן אשמעתין שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו' ואי אמרת יש דין גזל בשבת אמאי אסורות וס"ד דמיירי במופלגת וא"כ אמאי אוסרת התחתונה על העליונה כיון דאין לתחתונה דרך על העליונה וגזל מה שמשתמשת במחיצת העליונה. ומשני כגון שעשו מחיצה בשותפות דיש לה רשות להשתמש בעליונה וע"כ אוסרת אם לא ערבו. ופריך א"כ אף עשו לתחתונה נמי פי' דבעשו לתרווייהו ומופלגת יאסרו בלא עירבו אם יש להם שותפות בעליונה. ומשני דאם התחתונה עשו סלוקי סלקי נפשייהו מהכא. ונמצא דכל חילוקי דינים דרבינו מבוארים בהשקלא וטריא דהסוגיא:

והכי פי' הסוגיא דלעיל דף פ"ה בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה וקאמר דלרב מותרין בלא שום תיקון דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר ולרבותא קאמר ברחוק ד' דמותרין אף דעובר בדרך אויר כרמלית וכ"ש באין רחוק ד' דמותרים דדרך פטור קאזיל דלי ואין אוסר על חבירו דרך אויר פי' כיון דאין לשניהם שימוש בזה השביל אלא דרך אויר דמעבירים הדלי באויר ודולין מים של הפקר וכיון דלא יניחו חפציהם בזה השביל אלא משתמשים באוירו אין אוסרים אהדדי:

וכן כתב רבינו פ"ג מהל' עירובין הל' כ"ג באר שבאמצע השביל בין שני כותלי חצירות אע"פ שהיא מופלגת מכותל זה ד' טפחים ומכותל זה ד' שניהם ממלאים ממנה ואינם צריכים להוציא זיזין דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. והיינו כדפרשתי:

ופריך דשמואל מהיכא אילימא מהא דאמר ר"נ אמר שמואל גג הסמוך לרה"ר צריך סולם קבוע להתירו וה"פ כיון דהגג בתוך י' לאויר רה"ר בני רה"ר שולטים באוירו וא"כ ס"ל דאוסר דרך אויר. ודחי דלמא כדרב פפא דרבים משתמשין בו בכימתא וסודרא ולא משום דשולטין באויר. וקאמר ודרב מהיכא וכו' אלא מהא שני בתים ושלשה חורבות ביניהם זה משתמש בסמוך לו ע"י זריקה וזה משתמש בסמוך לו ע"י זריקה והאמצעי אסור וה"פ דדייק דכל אחד משתמש בסמוך לו ע"י זריקה וכיון דקאמר ע"י זריקה מסתמא רחוק הכותל מהחורבא וא"כ יעבור החפץ ומשתמש באויר דחצר דשותפים בו אלא ע"כ דאין אוסר על חבירו את האויר אף דלא עירבו. ופריך על האי מימרא מדוע שניהם משתמשין בסמוך להם והא מר הוא דאמר לזה בשילשול ולזה בזריקה שניהם אסורים וה"נ אף כי לזה רחוק ולזה קרוב יאסרו שתיהם. ויתרץ מי סברת דקיימי כשורא לא דקיימי כחצובא פי' כרגלי הקנקן בולטים זו מזו דהחצר גבוה מצד אחד ונמוך מצד אחד והחורבות כל שסמוך לה שוה לזה וגבוה או עמוקה להשני והוה לזה תשמישו בנחת ולזה בקשה וע"כ נותנים לזה שתשמישו בנחת:

ובזה ניחא דברי רבינו דכתב פ"ג מהל' עירובין הל' י"ז שני בתים שביניהם חורבא שהיא רה"י אם יכולים שניהם להשתמש בחורבא ע"י זריקה אוסרים זה על זה ואם היה תשמישה לזה בנחת והאחר אינו יכול לזרוק לה מפני שהיא עמוקה ממנה הרי זה שהיא לו בנחת משתמש בה ע"י זריקה. והיינו כמו שבארתי וכל דברי רבינו לקוח מהגמ'. והמ"מ כתב שרבינו השמיט הרבה דינים מהגמ' ובאמת לא השמיט כלום:

וה"פ הסוגיא דלעיל דף פד: דפריך לשמואל דס"ל דלזה בשלשול ולזה בזריקה נותנים לזה דבשלשול משתי גזוזטראות דעשו מחיצה לעליונה ולא לתחתונה דשניהם אסורים עד שיערבו ושמואל דס"ל דאדם אוסר על חבירו דרך אויר א"כ איירי אפי' במופלגת דהתחתונה אוסרת את אוירה על העליונה ופריך דהא ע"כ התחתונה לא תוכל להשתמש באוירה אלא דרך מחיצת העליונה בזריקה והעליונה משתמשת בשלשול וא"כ הלא נותנים אותה להעליונה דלה תשמישה בנחת והתחתונה דלה תשמישה בקשה ע"כ סלוקי סלקי נפשה מהכא ומאוירה ואינה אוסרת. ותירץ אביי כגון דקיימי בתוך עשרה דהדדי והיינו כדאוקמא רב בסמוכה דכיון דמחיצה דעליונה מדובקת לתחתונה כחדא חשיבי. ומייתי ראיה מר"נ אמר שמואל דאמר דגג הסמוך לרה"ר צריך סולם קבוע להתירו מ"ט כיון דבתוך י' דהדדי קיימי אסרי להדדי פי' דשמואל לטעמיה דאוסר דרך אויר וכיון דאין הפסק בין אויר רה"ר לאויר הגג הוה כמו מדובקת דהכא וכחדא חשיבי. ודחי רב פפא דלמא כשרבים מכתפים עליו בכומתא וסודרא נמצא כל הסוגיות עולין כשטת רבינו ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה