באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת עירובין · דף פז.
אמת המים העוברת בין החלונות פחות מג' משלשל דלי וממלא ג' אין משלשל דלי וממלא רשב"ג אומר פחות מד' משלשל דלי וממלא ד' אין משלשל דלי וממלא. במאי עסקינן. פירש"י הא שיעורה דג' וד'. אילימא באמת המים גופה אלא הא דאמר רב דימי אמר ר' יוחנן אין כרמלית פחותא מד' לימא כתנאי אמרה לשמעתיה. אלא באגפיה ולהחליף והאמר רב דימי אר"י מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו ומשני התם רשויות דאורייתא הכא רשויות דרבנן. ופירש רש"י ברשויות דרבנן אף מחליפין דרך מקום פטור ואף דרב דימי חשיב מקום פטור פחות מד' והכא קאמרי רבנן דוקא פחות מג' הוה מקום פטור. ותירץ רש"י ז"ל דהתם בין רשויות דאורייתא דחשיבי הוה פחות מד' מקום פטור אבל לגבי כרמלית לא בטיל מכי הוה רוחב ג'. ויש לדקדק דא"כ לעיל דס"ד באמת המים גופה לישני כי הא דאף התם מיירי ברשויות דרבנן. ופריך והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר וכו'. ומשני ההיא זעירי אמרה משמיה דר"י אבל רב דימי משמיה ס"ל דמותר להחליף כן פרש"י. ופריך ולזעירי קשיא. ומשני זעירי מוקי לה באמת המים גופה. ורב דימי פירש"י דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא. ופריך ותהוי כי חורי כרמלית. ופירש"י האי אמה אפי' לית בה שיעורה ליתסר משום חורי כרמלית הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תתסר דמכרמלית אתיא. ומשני אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרווייהו אין חורין לכרמלית. רב אשי אמר אפילו תימא יש חורין לכרמלית ה"מ בסמוכה הכא במופלגת. רבינא אמר כגון דעבד לה ניפקא אפומה ואזדו רבנן לטעמייהו ורשב"ג לטעמיה. ופירש רש"י דרבינא אתא לשנויי הברייתא דהאי שיעורה דג' וד' לא באמה גופה ולא באגפיה ולהחליף אלא דעבד לה ניפקא אפומה בכניסה ויציאה בתוך אוגנה ולא חברה באמצע ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' פרצה היא ורשב"ג לטעמיה דבד' אמרינן לבוד. וז"ל הרמב"ם ז"ל פט"ו מהל' שבת הל' י"ד אמת המים העוברת בין החצירות וחלונות פתוחות אליה אם אין בה כשיעור משלשלין דלי מן החלונות וממלאים ממנה בשבת בד"א כשאינה מופלגת מן הכותל ג' טפחים אבל אם היתה מופלגת מן הכותל ג' טפחים אין ממלאים ממנה אלא אם כן היו פסין יוצאין מן הכותלין מכאן ומכאן שנמצא האמה כאילו היא עוברת בתוך החצר. והשיגו הראב"ד ז"ל דאם אין בה כשיעור ודאי מותר למלאות בכל ענין אפי' אם יש ג' טפחים באגפיה דממקום פטור ממלא דרך מקום פטור דדוקא כשיש בה כשיעור אמרינן לשיטת רש"י דאגפיה אף בג' חשיבי דלא להוי בטילי משא"כ כשאין בה כשיעור. ועוד דרבינו לא איירי להחליף וכאיזה מן האוקימתות פסק כאן ומאיזה מקום לקח רבינו כל החילוקים האלה. והנראה בזה בטעמא דרבינו דבמופלגת ג' מצטרפין שני צדדי אגפיה למקרי כרמלית ואמת המים בטיל לגבייהו אפי' אם עמוקה י' ואין בו ד' לא מחשב למקום פטור כמו שכתב רבינו לעיל פי"ד הל' ו' דבור שבכרמלית דאין בו ארבעה אפי' עמוק מאה אמה הרי הוא ככרמלית דבטיל לגבי כרמלית ולא מחשב כמקום פטור. אבל באין מופלגת ג' יבטלו שני הצדדים להכותלים דהחצירות וכולי כותל עקומה מקרי כדאמרינן בסוכה דף ד' בחקק דאם יש משפת חקק ולכותל ג' אין מצטרפים וחקק פחות מג' מצטרפין לכותל ואז אמת המים דאין בה כשיעור תהיה מקום פטור כיון דאין כאן כרמלית:
וה"פ הסוגיא אליביה אלא באגפיה ולהחליף פי' דמיירי דאין בה כשיעור ופלוגתייהו באגפיה דלת"ק אסור בג' דג' אין מצטרפים עם הכותלים דהחצירות וכיון דאין מצטרפים עם הכותלים מצטרפי שני הצדדים ומקרי כרמלית ורשב"ג דאית ליה לבוד עד ד' סבר דעד ד' מצטרפין אגפיה לכותלי החצירות. וס"ד השתא דאף דאגפיה כרמלית אמת המים גופה כיון דאין בה כשיעור הוה מקום פטור דלא בטילה לגבי כרמלית בכ"ז אסור למלאות דגזרינן למלאות ולהחליף דרך אויר כרמלית שמא ינוח בתוך הכרמלית כדגזרו באופן הזה במפסיק רה"ר כדמבואר לקמן דף צ"ט ובדברי רבינו הל' ט' דבעינן שיהיה בחוליתה י' טפחים. ופריך ע"ז והאמר רב דימי אר"י דמקום פטור מותר לכתף לבני רה"ר ולבני רה"י ולא גזרינן דלמא אתא לאפוקי לרשות אחרת דבאיסורא דרבנן לא חיישינן והכי נמי לא נגזור במעביר ממקום פטור דרך אויר כרמלית לרה"י ולא ניחוש שמא ינוח בכרמלית:
ובזה ניחא דברי רבינו דכתב פ"ג מהל' עירובין הל' כ"ג באר שבאמצע השביל בין שני כותלי חצירות אע"פ שהיא מופלגת מכותל זה ד' טפחים ומכותל זה ד' טפחים ממלאים ממנה ואין צריכים להוציא זיזים על גבה שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. וע"כ מיירי דהאי שביל הוה כרמלית כדכתב רבותא דמקום ד' ועוד נבאר לקמן דמיירי בשביל ובור דהפקר ואף חצר שלא עירבה ככרמלית נדונה ולא בעי שיהיה לה חוליא עשרה טפחים. והראב"ד השיגו בזה:
ומשני דהכא רשויות דרבנן מחמרינן דלמא אתא להוציא דרך הנחה דיעשה איסורא דרבנן משא"כ התם דרשויות דאורייתא לא גזרינן בהחלפה דאיסורא דרבנן הוא והיינו כסברת רב דלעיל. ופריך והא ר' יוחנן אף ברשויות דרבנן לא גזר ופליג אדרב דלעיל. ומשני ההוא זעירי אמרה וכו'. ופריך ותהוי כי חורי כרמלית פי' כיון דאגפיה חשיבי כרמלית כדבארתי א"כ אף אמת המים תחשב כרמלית דהוה כי חורי כרמלית ולא הוה כמקום פטור וקשיא לזעירי דמוקי לה באמת המים גופה ואם אין בה כשיעור מתיר לדלות ממנה דרך אויר אגפיה שהיא כרמלית דהא אמת המים גופה הוה כרמלית אף אם אין בה כשיעור. ותירץ דאין חורין לכרמלית. ורב אשי תירץ דה"מ בסמוכה פי' דהכרמלית סמוכה וגדולה וע"כ תבטל החור שבה לגבה אבל במופלגת פי' כי הכא דאין בה כשיעור במקום אחד דאמת המים מפסיקה אלא דמצרפינן שני הצדדין לא תבטל לגבה. ורבינא יתרץ דאפילו בכרמלית מופלגת כי הכא הוה חורי כרמלית ואמת המים תבטל לגבה והכא כגון דעביד לה ניפקא אפומה דהיינו דעשה פסין לאגפיה מכאן ומכאן שנמצא כאילו היא עוברת בחצר. ובזה אם אין בה כשיעור לא אסרי אהדדי:
ונמצא כל חילוקי רבינו מבוארים בגמ' דהיכא דליכא באגפיה רוחב שלשה ודאי לכולי עלמא מותר דיתבטלו להכותלים ואם יש בהם רוחב ג' דאז הוה אגפיה כרמלית דמצרפינן שני הצדדים אז בעי דעביד ניפקא אפומא דהיינו פסין המוזכרים בדברי רבינו דאל"כ הוה חורי כרמלית דפסק כרבינא דמסקנה דשמעתין דחורי כרמלית ככרמלית, וכן אמר רבא לעיל ד' ט' דמצא מין את מינו וניעור:
וע"כ פסק רבינו לעיל פי"ד דבור שבכרמלית דאין בה ד' לא חשיב כמקום פטור משום דהוה כי חורי כרמלית משא"כ חריץ שברה"ר מחשיב שפיר כמקום פטור דקי"ל כרבא בשבת דף ז' דאין חורין לרה"ר. והמפרשים הניחו בתימא דברי רבינו אלו:
ובזה ניחא דאמרינן פרק חלון בחריץ שהוא מפסיק בין החצירות דבעינן שיהיה רוחב ד'. והיינו טעמא דבאיכא ביה רוחב ד' מקרי כותלי החריץ מחיצות אבל לפחות מד' לא מקרי מחיצות כדפירש"י לעיל אלא מקרי חור וליכא כאן הפסקה והיינו שכתב רבינו פ"ג מהל' עירובין דאם מיעט רוחבו באורך כל החריץ בלוח או בקנה מערבין אחד ולא שנים דכיון דמיעטו מרוחב ד' אין כאן מחיצות אלא חורי רה"י:
ונראה דבכותל שאין גבוה י' ובא לחקוק אצלו להעמידו על י' דצריך לחפור ברוחב ד' דלפחות לא מחשיב מחיצה. אף כי לעיל אמרינן דשדינן אגפיה להכותל אף דאין באמת המים כשיעור דהתם כבר איכא שיעור כותל אמרינן דכותל משופע היא עד תחתי' אבל הכא דלשויה כותל לפחות מד' לא הוה מחיצה ודו"ק: