באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת עירובין · דף נז:
ג' כפרים המשולשים אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד. ומוקמינן בגמ' לא משולשים ממש אלא רואים כל שאילו מטיל אמצעי ביניהם ויהיו משולשים ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד. ופרש"י ותו' ובין ב' החצונות דקאמר היינו בין החיצונות לאמצעית ויש קמ"א ושליש לכאן וקמ"א ושליש לכאן. א"ל רבא לאביי כמה יהא בין חצון לחצון כמה יהא מאי נ"מ כל שאילו מכנס אמצעי לביניהם ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש. ופריך ואפי' ד' אלפים. א"ל אין. ופריך והאמר ר"ה עיר העשויה כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מד' אלפים מודדין לה מן היתר ואם לאו מודדין לה מן הקשת. א"ל התם ליכא למימר מלא הכא איכא למימר מלא. ופי' התו' דהתם ליכא למימר מלא כיון דאיכא יותר מאלפים בין היתר לקשת דאביי לטעמיה דאמר כותיה דרבא בר ר"ה מסתברא וביתר מאלפים לא אמרינן מלא והכא איכא למימר מלא כיון דליכא אלא אלפים בין החצונה לאמצעית כדמוקמינן הכא. ועוד פי' דהתם האויר שביתר אין יכול להחזיק בני הקשת וה"ה הכא אם הי' האמצעית גדולה יותר מן האויר שבין ב' החצונות דליכא למימר מלא. ויש לדקדק לדבריהם לפי' הראשון מדוע לעיל מוקי הגמ' דאין ביניהם אלא פחות מד' אלפים ובאורך מן היתר לקשת מוקי אפי' ביותר מן ב' אלפים ולא דייק הגמ' לאוקמי דאין באורך מן החצון לאמצעי אלא פחות מב' אלפים וברוחב היתר לוקמיה אפי' יותר מד' אלפים כיון דדא ודא אחת הוא ומלשון הגמ' משמע דדוקא הוא. ולפי' השני קשה דבגמ' משמע דבתים עדיפי ולדבריהם משמע דמגרע גרעי:
והרמב"ם ז"ל כתב בזה פכ"ח מהל' שבת ה"י שלשה כפרים משולשים אם יש בין האמצעי ובין כ"א ואחד מן החצונים אלפים אמה ובין שנים החצונים מאתים שלש ושמונים פחות שליש כדי שיהי' בין כ"א מהם והאמצעי כשתראה אותי כאילו הוא ביניהם קמ"א ושליש הרי שלשתם כמדינה אחת ומודדים אלפים לכל רוח מחוץ משלשתם. והשיג עליו הראב"ד ז"ל דמשמע מדברי רבינו דליכא בין החיצונים רק רפ"ג פחות שליש ובגמ' אמרינן דאיכא בין החצון לחצון ואפי' ד' אלפים. והטור והמ"מ תירצו דהרפג' פחות שליש דקאמר רבינו היינו מלבד רוחב כפר האמצעי דאמרינן בו רואים. אבל פשטות דברי רבינו מורים כאשר הבין הראב"ד ז"ל. ועוד איך יפרנס רבינו הסוגי' הכא איכא למימר מלא והתם ליכא למימר מלא דליכא לפרש לרבינו כחילוק הא' שכתבו התו' דלהאמצעית מודדים לה ממקומה דבפי' כתב רבינו דהרי שלשתם כמדינה אחת ומודדים אלפים לכל רוח מחוץ משלשתם ק וכן ליכא להלום בדבריו כחילוק הב' שכתבו דהיינו דאם איכא פחות מב' אלפים מהיתר לקשת לא איכפת לן אף אם יש יותר מד' אלפים בין שני ראשי הקשת מדלא פי' כן בעיר העשויה כקשת ואין דרכו של רבינו להשמיט חילוק שמחלק הגמ'. וכן לא חילק נמי דאם הי' אמצעית יותר גדולה מהאויר דלא אמרינן רואים א"כ לא ס"ל נמי כתירץ הג' שכתבו התו' והנראה לפרש לדברי רבינו דבעיר העשויה כקשת דבעינן שיהי' בין שני ראשיה פחות מד' אלפים היינו בההיקף מן הקצה אל הקצה ולא בין שתי רוחב קצי הקשת וטעמא משום דבעינן שיהא בההיקף הבלעת תחומים. וכן הכא דבעי מיניה רבא מאביי כמה יהיה בין חצון לחצון היינו נמי בההיקף באם ילך דרך האמצעית. ועל זה קאמר דאפילו ארבע אלפים אבל ברוחב כבר פי' המשנה דיהיה רק שני פעמים קמ"א ושליש דאיכא הבלעת קרפיפות דשלש עירות וע"כ אמרינן רואים אבל אין רואים בזה על רוחב כפר האמצעי דכולי האי לא אמרינן כיון דליכא בתים. ופריך והא בעיר העשויה כקשת בעינן שיהיה פחות מארבע אלפים ההיקף וק"ו כאן דליכא בתים ומשני דהתם ליכא למימר מלא דהא שני הראשים רחוקים הם אבל הכא דליכא בינייהו אלא רפ"ג פחות שליש דאיכא הבלעת קרפיפות אמרינן מלא ורואים:
ומסתייע להדין פירושא דכתב רבינו בהל' י"א בגיא דמבליעו בחבל המדה והוא שיהיה בעמקו פחות מד' אלפים ולקח זה מפי' שם בגמ' ועיין במ"מ. ונראה דה"פ שיהיה מדידת השיפועים פחות מד' אלפים דלהוי הבלעת תחומים אבל ביותר מזה מודדים כל העמק. ואי לאו הכי הוה דברי רבינו כהלכתא בלא טעמא וכדברי נביאות. וא"כ נראה ק"ו דבעיר העשויה כקשת דבעינן הבלעת תחומים בההיקף להבליע היתר. וכן כתב המ"מ בשם הרשב"א דמעיר העשויה כקשת לקח זה רבינו. והא דאמרינן לעיל דף מ"ד בשבת במערה שתוכה ארבע אלפים כיון דבגגה פחות מארבע אלפים דמהלך את כולה וחוצה לה אלפים דהבלעת תחומים מלתא היא. התם מקלינן דשבת באויר מחיצות. וזה דקאמר התם ולא שני לך בין היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום להיכא דלא שבת. והא דאמרינן לעיל דאפי' יותר מב' אלפים מהיתר לקשת היינו בצד אחד הוא יותר משני אלפים אבל צד השני קצר הוא כדי שיהיה ההיקף פחות מד' אלפים ודו"ק: