באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת עירובין · דף לו
בעיא מיניה רבא מר"נ ככר זו היום קודש ולמחר יי
בעיא חול מהו א"ל אין עירובו עירוב היום חול ולמחר קודש מהו א"ל עירובו עירוב. ומ"ש. ומשני היום חול ולמחר קודש מספיקא לא נחת לה קדושה היום קודש ולמחר חול מספיקא לא פקעה קדושתיה. והקשו בתו' הא רבא ס"ל דסוף היום קונה עירוב וא"כ א"ש דברי ר"נ ומאי מקשה מ"ש. ויתרצו דרבא אליביה דנפשיה ס"ל דתחילת היום קונה עירוב. משמע מדבריהם דקושית רבא מ"ש רק אם תחילת היום קונה עירוב דהיה לן לומר איפכא ובזה יתרץ דהיום חול ולמחר קודש מספיקא לא נחת ליה קדושה ואף אם תחילת היום קונה עירוב עירובו עירוב אבל היום קודש ולמחר חול מספיקא לא פקעה קדושתיה ואף אי תחילת היום קונה עירוב אין עירובו עירוב וע"כ דחקו לקמן דמאי מדייק רבא מלגין טבול יום דקרא שם ואין עירובו עירוב דאי תחילת היום קונה עירוב אמאי אין עירובו עירוב. והקשו שם בתו' דהא אף אי תחילת היום קונה עירוב א"ש דמספיקא לא פקעה קדושתיה וע"כ אין עירובו עירוב ודחקו שם לחלק. ולדבריהם אי סוף היום קונה עירוב או אם בעינן סעודה הראויה מבעוד יום לא נצטרך לחילוק הגמ' דהכא. אבל הרמב"ם ז"ל אף דפסק בפ"ו מהי' עירובין דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום הביא כאן הטעמים דמספיקא לא נחת לה קדושה ולא פקעה קדושתיה. והנראה לדבריו דפריך מ"ש הכא ומ"ש הכא אף אי למאן דס"ל דסוף היום קונה עירוב או אם בעינן סעודה הראויה מבעוד יום. והכי פריך דהא בין השמשות ע"כ אסור מספיקא וכיון דאסור לאכול מספיקא ממילא לא קנה כמו עירב בספק טהורה וספק טמאה וכיון דבעת הקני' אסור לאכל לא מהני אף אי סוף היום קונה עירוב דלדידן ספיקא הוה וכן ליכא כאן סעודה הראויה מבעוד יום. וע"ז יתרץ דבהיום חול ולמחר קודש מספיקא לא נחתא קדושה ומותר לאכול בין השמשות. וא"ש דיוקא דרבא לקמן דאי תחילת היום קונה עירוב דהוה לן למימר בלגין טבול יום דעירובו עירוב דרבא ס"ד כדבעה מיניה ר"ש בר רב יצחק מר"ה דלא בעינן סעודה הראויה מבעוד יום שראויה לאכול בעת קניית העירוב אלא אם קמי שמיא גליה עירובו עירוב ואף כי בתחילת היום אסור לאכול מספיקא עדנה. וע"ז יתרץ דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום דתהוי ראויה לאכול בעת הקניה ודוק: