באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת עבודה זרה · דף לא.
המפקיד יינו אצל עכו"ם אסור בשתיה ומותר בהנאה. ופריך והתנן המפקיד פירותיו אצל עכו"ם הרי הן כפירותיו של עכו"ם וכו'. ומשני כגון שייחד לו קרן זוית. והקשו בתו' אי חייש לזיוף אף בהנאה ליתסר ואי לא חייש לזיוף אף בשתיה לשתרי. ותירצו דר"י ב"ב לטעמיה דס"ל דמגע עובד כוכבים מותר בהנאה. אבל הרמב"ם ז"ל פי"ג מהל' מ"א הל' ט' כתב ואם הפקיד ביד עכו"ם בחותם אחד ה"ז אסור בשתיה ומותר בהנאה והוא שייחד לו קרן זויות. וכן פסק עוד בהחששות בשהה ביד עכו"ם כדי שיפתח ותיגוף ותיגוב דאסור בשתיה ומותר בהנאה אף דפסק במגע עכו"ם דאסור בהנאה. והנראה להביא סייעתא לדעת רבינו דאמרינן לקמן ד' ל"ח על ההיא דכבשים שדרכן לתת לתוכן יין דאינן אסורים בהנאה דאמר חזקיה דוקא שדרכן אבל בידוע אסור בהנאה דכיון דלמתוקי טעמא עביד חשיב כמו בעין. בכ"ז באין ידוע מתיר בהנאה א"כ חזינן דספק יי"נ מותר בהנאה ואסור בשתיה. ור"י לא פליג על חזקיה בסברה זו דמשום חששא לא אסרינן בהנאה אלא דסבר דאף ידוע מותר בהנאה משום דלא חשיב ליה כמו בעין בכ"ז מודה להאי סברה דמשום חששא לא אסרינן בהנאה. וע"כ היכי דייחד לו קרן זוית והפקידו בחותם אחד דהעובד כוכבים ירא לזייף שמא יכיר בו ישראל וע"כ לא הוה רק ספיקא ומותר בהנאה. וכן בהניח עובד כוכבים אצל יינו ושהה כדי שיפתח ותיגוף ותיגוב דהעובד כוכבים מרתע לזייף ולא הוה רק ספיקא וע"כ מותר בהנאה. משא"כ בהפקיד ולא ייחד לו העובד כוכבים מקום דהעובד כוכבים יכול להטמין מעשיו שלא יכיר בו ישראל כלל לאו ספק מקרי אלא ודאי נסך כדאמרינן בבכורות דף י"א דלרבנן המפקיד פירותיו אצל העובד כוכבים דהרי הן כפירותיו לשביעית ולמעשר דודאי מחליף ודו"ק:
בהרא"ש סי' כ' נודות העובדי כוכבים ויין של ישראל כנוס בהם אסור בהנאה דברי ר"מ וחכמים אומרים אין אסור בהנאה. וכתב הרא"ש דכמה ישהה היין בהטד ויאסור רש"י ז"ל כתב שהכניס בו יין לקיום וכו' וכתב הרא"ש דבנודות דאין מכניסים בהם לקיום צריך שישהה מע"ל דצונן בצונן פולט או בולע במע"ל וכן כתב אבי העזרי ומסיק דמדברי רש"י שפי' שהיין כנוס בהן לקיום משמע שאם אין כנוס בהם לקיום לרבנן מותר אפי' בשתיה כענין דלעיל העיד ר"ש בן גודע ששתה ר"ג יין הבא ברוקבאות של עובדי כוכבים. והא דמחמירינן בכסי דרבנן לא הודו לו. ולכאורה דבריו מוקשים מרישא לסיפא שבתחלה מסיק דבשעה מועטת לא תאסור ומסיים דאסור דרבנן לא הודו לו. ועין בפ"ח שהקשה עוד דהא טעמא אחרינא בכסי כמו שכתב הרא"ש לקמן או משום דכ"ח חדשים שאני או משום גרגישתא דההוא אתרא וע"ש שמסיק דאיזה תלמיד טועה הגיה זה וט"ס הוא שנכתב בפנים:
והנראה בזה דבאמת דברי רבינו הרא"ש ברור מללו. וה"פ דמרש"י משמע שאם אין כנוס לקיום מותר אפי' בשתיה וכענין דהעיד ר"ש בן גודע על ר"ג ששתה ברוקבאות של עובדי כוכבים. פי' דניחא בזה טעמא דר"ש בן גודע שהתיר היין הבא ברוקבאות של עובדי כוכבים דרוקבאות הם קנקנים או נודות קטנים ששופכים בהם מהחביות ליתן על השולחן וא"כ לא ישהה בהם היין אלא שעה מועטת ובשעה מועטת לא תאסר צונן בצונן. ורבנן דלא הודו משום דמשמע דר"ג התיר לשפוך בהם לכתחילה והיינו לישנא דשתה דהורה ליתן בהם על השולחן וע"כ צריך לעדותו דלענין בדיעבד פשיטא דצונן בצונן הוא וזה שמסיק והא דמחמירינן בכסי. פי' דנהי דהכסי נאסרו כמו שכתב הרא"ש לקמן וכדבארתי אבל היין הכשר שניתן בהם אחרי כן מדוע יאסור דהלא בשעה מועטת לא יפלוטו וע"ז תירץ משום דרבנן לא הודו לו פי' ואוסרים לכתחלה להשתמש בהם אבל בדיעבד אם נתן בהם היין בשעה מועטת לא תאסור כדפריש וכדבארתי ודו"ק: