באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת סנהדרין · דף לו:
אמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות. מיתיבי הטהרות והטומאות האב ובנו הרב ותלמידו מונים להם שנים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות וקידוש החדש ועיבור שנה האב ובנו הרב ותלמידו אין מונים להם אלא אחד. והנה הרמב"ם ז"ל פי"א מהל' סנהדרין הלכה ז' כתב גירסא אחרת וצירף דיני ממונות עם הטומאות והטהרות וכתב שאף בדיני ממינות מונים לאב ובנו שנים וכתב אח"כ בהל' ח' וט' דדוקא בשעת משא ומתן נושאים ונותנים עמו ונימנים עמו אבל בשעת גמר דין אין גומרין הדין בקרובים שהדיינים הקרובים פסולים לדין. והשיגו הראב"ד ז"ל דלמשא ומתן מאי מנין איכא. ועוד קשה בדברי רבינו מ"ש דיני ממונות מקידוש החדש ועיבור שנה ועיין בכ"מ שדחק בזה והנראה לתרץ דברי רבינו דבדיני ממונות איכא שני דברים ידיעת עצם הדין כמו אם הולכים בממון אחר הרוב או הודאה אחר הלואה אם מצטרפין וצריך לזה מנין לפסוק הדין. וכן יש לדון בענין המעשה לדמות מלתא למלתא ואם דומה המעשה לזה הדין ובזה קאמר רבינו דלמשא ומתן דעצם הדין מונים להם שנים ופוסקין הדין דזה הוה כמו הטומאות והטהרות דאין שייך כלל פסקי הדין לשאלת המעשה אשר באו לדין תורה. וכן מדויק לישנא דרב דשונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות משמע דשונה לתלמידו בעצם הדין ופוסקים הדין ואח"כ דן ע"ז דיני נפשות דהיינו השאלה והמעשה אשר בא לפניהם לדין. וקאמר רבינו דבשעת גמר דין דהיינו לענין השאלה ודמיון המעשה להדין בזה אין נימנים אלא לאחד דאין גומרים הדין בקרובים אבל בדיני נפשות ומכות כיון דחמירי וע"כ אף בהמנין דעצם הדין דהיינו בשעת משא ומתן אין מונים להם אלא אחד. וכן בקידוש החדש ועיבור השנה דשם הענין רק בענין המעשה והשאלה אם החודש ראוי להתקדש והשנה להתעבר וע"כ אין מונים להם אלא לאחד וצדקו דברי רבינו ודו"ק: