באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת נדרים · דף פד:
קונם כהנים ולוים נהנים לי יטלו על כרחו אלמא טובת הנאה אינה ממון אימא סיפא כהנים ולוים אלו יטלו אחרים אלמא טובת הנאה ממון. ומשני רבא שאני תרומה דהיינו טעמא דיטלו על כרחו משום דתרומה לא חזיא אלא לכהנים וכיון דאתיא למיסרא עלייהו שוי' כעפרא בעלמא. ופי' הר"ן דלעולם טובת הנאה ממון וטעמא דרישא דהוה כאפקריה לההיא טובת הנאה. והשיגו המפרשים על הרמב"ם ז"ל דפסק כמשנתינו ובפ"ה מהל' אשות ובפ"ב מהל' גניבה פסק דטובת הנאה אינה ממון. וכן קשיא דרבא אדרבא דהכא מסיק דטובת הנאה ממון ובב"מ ס"ל דטובת הנאה אינה ממון. והנראה בזה דה"פ הסוגיא דרבא בא לאפוקי מסברת המקשה דטעמא דרישא משום דטובת הנאה אינה ממון דס"ד דיטלו ע"כ היינו דמחלק להם ואינו אסר משום נדרו דט"ה אינה ממון. וקאמר דהיינו טעמא דשרי משום דשוי' כעפרא בעלמא ואפקריה לההיא ט"ה ויטלו בע"כ היינו בעצמן נוטלין אבל לחלק אסור. ולפי זה נוכל לומר דאפי' אם ט"ה אינה ממון ואין לזה הפסד ממונו מ"מ אסור לחלק להם דהא אסור לזכות להמודר אף דבר של הפקר ודו"ק: