באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת נדרים · דף פג:
קונם שאני נהנה לבריות אינו יכול להפר ופי' הר"ן דמה שאני נהנה מהבריות אסרה עליה ופריך הגמ' אלמא דאפשר דמתזנא מדיליה מכלל דבעל לאו בכלל בריות הוא אימא סיפא ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה אבל מדבעל לא אלמא בעל בכלל בריות הוא וכו'. ומשני ר"נ לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא והכי קתני נתגרשה יכולה היא ליהנות בלקט שכחה ופאה. ופי' הר"ן דבנתגרשה יהי' הבעל בכלל בריות. ויש לדקדק דהלא פי' דאם בעל בכלל בריות הוה כמו חנוני דאין פרנסתו אלא ממנו וענוי נפש הוה וא"כ אף אם לא חל הנדר על הבעל אלא אחר שנתגרשה מדוע לא יפר דהא פסקינן כר"ע דלענין הפרה בתר זמן הנדר אזלינן ובנדרה לאחר שתתגרש יפר. והנראה לתרץ דהא דכתב דאם בעל בכלל בריות הוה כמו חנוני דאין פרנסתו אלא ממנו היינו משום דהבעל חייב במזונותיה ודוקא בעל הוה כמו חנוני דאין פרנסתו אלא ממנו. ולאלומי מלתא כתב לעיל וכי בעל ובריות גרע מחנוני דאין פרנסתו אלא ממנו. והעיקר תלוי בבעל. משא"כ אחר דגרשה דהבריות והבעל אין מחוייבים במזונותיה לא הוה כחנוני דאין פרנסתו אלא ממנו. דהתם קשה לה להשיג מזונות ממקום אחר אבל הכא תוכל ליקח ביותר ולמכור בפחות וכן יכולה להנות בלקט שכחה ופאה:
והרמב"ם ז"ל פי"ב מהל' נדרים הל' ח' כתב וכן אם נדרה שלא להנות לבריות אע"פ שאין הבעל בכלל בריות יש לו להפר משום דברים שבינו לבינה שלא יהיה זקוק להאכילה משלו בלבד. וכן אם אסרה הנאתה על אומה כגון כל היהודים או כל הישמעאלים הרי זה יפר. ומשמע מלשונו דמוקי לה דאסרה הנאתה על הבריות דכן הוא משמעות לשונו הזהב באופן הזה בכל פירקן דנדרים. ודלא ככ"מ. והיינו כפי שבארתי לעיל בחיד' לד' ט"ו. ואף באסרה הנאתה על הבריות מקרי דברים שבינה לבינו דהבריות בדלים ממנה ותצטרך למכור ביותר וליקח בפחות ואין שומעין לה. והיינו דכתב שלא יהא זקוק להאכילה משלו משום דאי אפשר לה ליקח מהבריות. וכן אסור לה לקבל מתנה מהבריות דהנותן נהנה ממה שמקבלים ממנו כדאמרינן ב"מ (דף מ"ז) בההיא הנאה דמקבל ממנו. וע"כ מסיים דיכולה להנות בלקט שכחה ופאה דזה לא הוה מתנה וע"כ אף בעניה אין כאן עינוי נפש. ובזה ניחא דלא יכול להקשות לעיל (דף פ"ב) מכאן לשמואל דסבר דהנאת פלוני עלי יפר ודלא כהמפרשים. וכן פי' רבינו בהא דלקמן (דף צ') בקונם שאני נהנה לפלוני ולמי שאשאל עליו דעליהם אוסר ודו"ק: