באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת נדרים · דף נט.
גופא אמר ר' יוחנן ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה. ומקשה ר"ח לרבה היתר שבהם להיכן הלך. א"ל מי לא תנן בצלים שירד עליהם גשמים וצמחו אם היו עלים שלהם שחורים אסורים ואמאי אסורין לימא היתר שבהן היכן הלך. ופי' הר"ן למה סתם דאסורין דהא אין תופסין דמיהם אלא לפי חשבון. ופי' הר"ן תמוה דהא מסיק לעיל דשניא שביעית דבטילתו ע"י קרקע ומדוע לא תתפוס דמיה אלא לפי חשבון. ומסיק דמי סברת אעיקר קאי אתוספות קאי והני מילי דלא טרח אבל היכא דקא טרח בטל ברובה וכו'. והרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' שמיטה הל' כ' כתב בזה הבצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו וכו' אם השחירו הרי הם כנטועים בארץ ואותן העלין אסורים משום ספיחים ובין כך ובין כך הבצלים בהיתרן עומדים. וכתב הכ"מ דפשוט הוא. ובאמת דברים בגו דרבינו נראה דפסק כמו דמסיק הכא דהא דקאמר אסורים אתו' קאי והיינו העלים אבל הבצלים מותרין ומיירי בין רבו הגדולין ובין לא רבו דמסתם לה סתומי. ומסיק דהיינו טעמא משום דלא קא טרח וע"כ לא מחשיבי כזריעה דלבטלו בקרקע וע"כ נשארו הבצלים בהיתרן אבל טרח בטלי ברובה דכיון דזרען בטלי בקרקע ופנים חדשות באו לכאן כדבארתי לעיל. וכן ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה בין רבו ובין לא רבו דמסתם לה סתומי דכיון דזרען ונתגדלו והשרישו בקרקע מתבטלי ע"י זריעה כיון דטרח וחשב הכל כפנים חדשות ודוקא לקולא בעינן רביי' ולעיל דמייתי מינה דהגדולין מבטלין עיקר היינו מר' חנינא בן אנטיגנוס דסבר דכנגדן למוצאי שביעית מותרין ופליג על רשב"ג וסבר דאף דלא טרח הגדולין מבטלין עיקר. ופסק רבינו דהלכה כרשב"ג מדטרח לאוקמי המשנה כותיה ודו"ק: