באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת מכות · דף יב.
אמר ר"י אמר רב שתי טעות טעה יואב דכתיב וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח וכו' ואינו קולט אלא גגו ומזבח בית עולמים והוא תפס בקרנותיו ובמזבח של במה. אביי אמר בהא נמי טעה שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו והוא זר היה:
וכתב הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות רוצח הלכה י"ב המזבח קולט למי שהרג בשגגה שנאמר בהורג בזדון מעם מזבחי תקחנו למות מכלל שההורג בשגגה אינו נהרג במזבח וכו' ואין קולט אלא גגו של מזבח בית העולמים ואין קולט אלא כהן ועבודה בידו אבל זר או כהן שאינו עובד וכו' אינו נקלט בד"א במחוייב גלות אבל מי שפחד מן המלך שלא יהרגנו בדין המלכות וכו' וברח למזבח ונסמך לו ואפי' היה זר ה"ז ניצול. ועיין בכ"מ שהשיג ע"ז מסוגיא דהכא דהא אמרינן דטעה יואב ובמאי טעה והלא נתדנה מדין המלכות וא"כ שפיר עביד. והנה בסנהדרין (דף מח:) אמרינן בשלמא למ"ד נכסיהם למלך היינו דכתיב וינס יואב ויחזק בקרנות המזבח וכתיב ויאמר לא כי פה אמות:
ופי' רש"י לא אהיה נדון למלכות כדי שלא יהיו נכסיו למלך. והקשו בתוס' דהא אמרינן כאן דברח לפי שהיה סבר שהמזבח קולט. והנראה בזה דשם אמרינן דיואב נתדנה על שהרג לאבנר ולעמשא וכן נמי שהיה מורד במלכות. וע"כ ניחא דהא דפריך התם הגמ' ודייק דאחז בקרנות המזבח דינצל נכסיו היינו דינצל מדין מורד במלכות. אבל מדין דהרג לאבנר ועמשא לא היה בורח כדאמר הכא דע"ז לא מהני הברחה וכדאמר בירושלמי וע"ש בתוס' דמי שהיה כתוב יושב בשבת תחכמוני לא היה טועה. ואמר דמוטב שיתדנה בסנהדרין היינו על מיתת אבנר ועמשא וירשו בניו נכסיו. אבל סוגיא דהכא סבר כמ"ד בירושלמי דטעה וברח להנצל מדין דהרג עמשא ואבנר דשוגג הוה דסבר דמותר להורגו. אף דאומר מותר פטור מגלות המזבח מציל אותו מגואל הדם. דגואל הדם היה מותר להורגו בזה כמבואר ברמב"ם ז"ל פ"ו. ושלמה הוה גואל הדם דעמשא דקרובו הוה וע"כ אמרינן הכא דיואב טעה בזה. וא"כ כל דברי רבינו לקוחים מהסוגיות הנ"ל ולא מלבו הוציא החילוקים האלה ודו"ק: