באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת כתובות · דף פ.
איבעיא להו בעל שהוריד אריסים תחתיו מהו אדעתא דבעל נחת איסתלק בעל איסתלקו להו או דלמא אדעתא דארעא נחית וארעא לאריסי קיימא. מתקיף לה רבא בר רב חנן מ"ש מהיורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות דשמין לו וידו על התחתונה. ומשני התם ליכא אינש דטרח הכא איכא בעל דטרח. ומסיק ר"ה בריה דרב יהושע חזינן אי בעל אריס איסתלק ליה בעל איסתלקו להו ואי בעל לאו אריס ארעא לאריסי קיימא. והרמב"ם ז"ל כתב פ"י מהל' גזילה והובא באה"ע סי' פ"ח סעיף י"ב בעל שהוריד אריסין וגרשה אם הבעל אריס נסתלק הבעל נסתלקו הם ושמין להם וידם על התחתונה ואם אין הבעל אריס על דעת הקרקע ירדו ושמין להם כאריס. וכתב ע"ז הב"ש דהרמב"ם מיירי דלא אכל הפירות אבל אם אכל הבעל קצת הפירות הפסידו הם לגמרי דהא ירדו על דעת הבעל כדמשמע מהגמרא והרמב"ם מודה בזה. אבל מסתימת לשון רבינו לא משמע כן דהוה מחלק בזה ובפרט דהגמ' מיירי בדאכל ודרכו של רבינו לכתוב ההלכה באופן דמיירי הגמ':
והנראה בזה דדעת רבינו כיון דמתקיף לה רבא בר רב חנן בפשיטות דלא גרע מיורד שלא ברשות לא שבקינן פשיטותא דרבא בר רב חנן מקמי דיחוי' דהגמרא. ועוד דמאי קאמר דאיכא בעל דטרח הא חזינן דלא חפץ לטרוח והלא לא נוכל לכוף אותו לטרוח ולעשות שבח. ועוד דאף בבעל דלאו אריס יכול לשכור פועלים. ועוד בכל יורדי שלא ברשות נפליג אם איכא מאן דטרח כמו שהביא באמת הריטב"א. וע"כ מפרש רבינו דברי ר"ה בריה דר"י דהכי קאמר דאם הבעל אריס הוה כיורד שלא ברשות דלא היתה בזה דעת האשה דבעל יוריד אריסין וזה שדקדק רבינו דלא ירדו אלא על דעת הבעל פי' ולא על דעת האשה ואם בעל לאו אריס ארעא לאריסי קיימא והוה כמדעת האשה הוריד האריסין וכיורד ברשות ודו"ק: