באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת כתובות · דף יט:
בעא מיניה רבא מר"נ תנאי היו דברינו מהו וכו'. אמר ליה כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא. ופי' התוס' דמיירי באין כתב ידם יוצא ממקום אחר. וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ג מהל' עדות דבתנאי אין נאמנים בכתב ידם יוצא ממקום אחר והקשה התומים דהא בגט אין כותבים תנאי בגט ומהני התנאי דעל פה. ותי' בחילוקים אשר לא משמע כן מסתימת הראשונים ועיין בנה"מ סי' מ"ו ס"ק כ"ו שהאריך ודחק בזה. והנראה דשאני שטרות דמדינא מלוה ע"פ גובה מן המשועבדים וחכמים תקנו שטר משום פסידא דלקוחות דאין קול לכל הפרטים והתנאים בעל פה וע"כ תקנו דיהיה הכל בכתב. וע"כ אם השטר הוא בעידי מסירה בעינן דהשטר יהיה על דבר שאין יכול להזדייף אבל אם כתב על דבר שיכול להזדייף פסול כיון דיכול למחוק ולהוסיף בו הוה כמו שאינו והוה רק עדות בעל פה אבל בדבר שאין יכול להזדייף יכולים העדים להכירו בטביעת עין כמו שכתבו התוס' בגיטין דף כ"ג. וע"כ כמו כן אין יכולים להוסיף תנאי על פה על השטר דתנאי פרט ואופן מן השטר ואם אמרו דתנאי על פה היה עוקרין ופוסלין את השטר דהוה כמו אמרו דחצי שטר על פה הוא וחכמים פסלו שטר ע"פ משום פסידא דלקוחות וע"כ אין נאמנים בכתב ידם יוצא ממקום אחר דעקירת השטר הוא. אבל בגטין הא דבעי שטר גזירת הכתוב הוא דבעי דכתב לה ספר כריתות והיינו עיקר הגט אבל לא התנאים דאינם שייכים לספר הכריתות ויכול לעשותם בעל פה דלאו משום קלא בעינן הכתב דהספר כריתות. וע"כ כשר אף ע"ד שיכול להזדייף דהא איכא וכתב לה ספר כריתות ועל אמתת הדבר יעידו עדי מסירה בע"פ. וכן בשטרי קנין דשדי מכורה לך או נתונה לך דהכתיבה בזה מגזירת הכתוב ולא לראיה והתנאים הפרטים של אלו יכולים למוסרם ע"פ. וכן כשרים ע"ד שיכול להזדייף. והנה להתוס' והמפרשים דשטרי קנין אף דעומדים לרמיה כשרים בדבר שיכול להזדייף אף לגבות ממשעבדי וה"נ יכול להוסיף עליהם תנאים על פה כדבארתי. וצדקו דברי מהרש"ל שהובא בנה"מ שם שמה שמעידין שלא מכר כי אם לעלות לא"י עדותם זה בשטר לא מקרי חוזר ומגיד פי' העדות האלו שהעידו מקודם בשטר לא מקרי חוזר ומגיד והיינו כדבארתי דבשטרי מכר יכול להוסיף בתנאים בעל פה. אבל להרמב"ם ז"ל פכ"ז מהל' מו"ל כל שטרי ראיה אף שטרי קנין דעומדין לראיה פסולין ע"ד שיכול להזדייף לגבות ממשעבדי וגרע ממכר ע"פ עדים דכולי מלתא בע"פ ואף שטרות שאין בהם אחריות פסולין ע"ד שיכול להזדייף דראיה שבהם כמו שאינו אלא כולי מלתא צריכים העדים להעיד בע"פ וע"כ כמו כן אין יכולים להוסיף בהם דברים בע"פ דאולי נסמוך ע"ז השטר וישכח הדברים שבעל פה והוה כדבר שיכול להזדייף דבעינן או כולי מלתא בשטרא או כולי מלתא בע"פ. וע"כ סתם רבינו וכתב דבכל השטרות לא יכלו לומר תנאי היה דברינו דהוה עקירת השטר וכחוזר ומגיד וכ"ש להפוסקים דאין הלכה כר"ש בשאר שטרות ולא מהני בהו עדי מסירה דלא יוכל להתנות תנאי ע"פ בשטר וע"כ לא מהימני עדים לומר תנאי היו דברינו ודו"ק: