אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת כתובות › דף טו.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת כתובות · דף טו.

דף יג.

מצא בה תינוק מושלך אם רוב ישראל ישראל אם רוב עובד כוכבים עובד כוכבים מחצה על מחצה ישראל. אמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא. וכתב הרמב"ם ז"ל פט"ו מהל' א"ב הל' כ"ה האסופי שנמצא בעיר שיש בה עובד כוכבים בין שהיה רוב עובד כוכבים או רוב ישראל ה"ז ספק עובד כוכבים לענין יוחסין קדש אשה צריכה גט מספק מי שהרגו אינו נהרג עליו. וכתב בזה המ"מ והטעם משום דאיכא מקצת עובד כוכבים או מקצת ישראל קבועים בעיר וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. ובהל' כ"ז כתב רבינו יראה לי שכל מדינה שיש בה שפחה או עובד כוכבים הואיל והנמצא שם ספק עובד כוכבים או עבד כשישא הגיורת ה"ז ספק א"א והבא עליה פטור שאין הורגים על הספק ופי' המ"מ דלא אזלינן בתר רובא להרוג עליו או להרוג על קדושיו דכיון דאין הולכים בממון אחר הרוב כ"ש בדיני נפשות והא דבהל' כ"ה הוצרך המ"מ לכתוב משום דהוה קבוע נראה דמשום רוב עובר כוכבים הוצרך לאמר דבעי גט מספק ולמה בעי גט וע"כ כתב משום דהוה קבוע. והכא דכתב דאין נהרגין על הקדושין היינו אף דפריש בשעת הקדושין ממקום קביעתו והנה הטעם דקבוע דכתב המ"מ צ"ע. דהנה רבינו כתב בהל' כ"ז וכ"ח יראה לי שהשתוקי שנשא אשה שאפשר שהיא ערוה עליו הרי היא ספק א"א שאין קדושין תופסין בעריות. ומניין אני אומר שאין השתוקי והאסופי אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו שהרי הכשר שנבדקה אמו אינו אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו והרי נאמר בתורה אל תחלל את בתן להזנותה ואמרו חכמים שאם עשה זה נמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו ואלו היה הדין שכל מי שאינו יודע אביו בודאי אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו לא היינו באים למדה הזאת ולא תהיה הארץ מלאה זמה הא למדת שאין אוסרין עריות ומחזיקים אותם בשאר בשר בספק עד שיודע בודאי שזו ערוה עליו שאם אתה אומר כן היתומים שלא הכירו אבותיהם היו אסורים להנשא שמא יפגעו בערוה. וא"כ ע"כ ס"ל דלא מקרי הולד אסור קבוע וטעמא דעתה בעת שקידש כבר פי' ממקום קביעתו ואזלינן בתר רובא. דנהי דאם היו מדיינים על הולד אם כשר או פסול נצטרך לדון על השעה שנוצר ואם היו קבועים אז כשרים ופסולים נצטרך לדון כמחצה על מחצה. אבל בזה אנו דנים על הקדושין ואז כבר פרש מהפסולין והכשרים ובפרט באסופי שודאי מקרי פירש כמו בתשע חנויות שנמצא בשוק ועוד דאם תחשוב זה לקבוע א"כ תמיד הוה מחצה על מחצה ובמה אמרו דאם רוב עובד כוכבים עובד כוכבים ואם רוב ישראל ישראל. אלא הנראה בזה דלענין קדושין לא אזלינן בתר רובא כמו בזרק לה קדושין או גט ספק קרוב לו וספק קרוב לה דלא מוקמינן לה אחזקה. והנראה מדברי רבינו שאף בשתוקי שכשר לקהל דהיינו שנבדקה אמו או אסופי שלא הושלך למתה בכ"ז אשתו הוה ספק א"א שהרי מביא ראיה מהם דאף דהקדושין הם בספק והיא ספק א"א בכ"ז מותרת לו ואין חוששין שמא היא ערוה עליו וכדפי' המ"מ הטעם בזה בהל' כ"ז:

וכתב רבינו דאף במחצה על מחצה מצוה להחיותו ולפקח עליו את הגל. ונראה דמפרש הא דקאמר רב ל"ש אלא להחיותו על שני הבבות קאי על הא דרוב ישראל ישראל וע"מ ע"מ ישראל קאי דלהחיותו ולפקח את הגל כיון דמצוה דאורייתא הוא משום לא תעמוד על דם רעך או וחי אחיך עמך ודאי מחמירינן בספיקא כמו כל מצוה דאורייתא דספיקא לחומרא ולא דמי להחזרת אבידה דהתם המצוה דדין ממון ואין מחויב להפסיד ממונו עבור זה ושלו קודם וע"כ בספק אמרינן הממע"ה. משא"כ במצוה דלא תעמוד על דם רעך או וחי אחיך עמך דמצוה שבגופו הוא ומחויב להפסיד ממונו ערו זה כדאמרינן בסנהדרין דף ע"ג ודאי בספיקא מחמירינן כבכל המצות. ונראה דאף רש"י ותוס' ס"ל כן דהא פי' ביומא דף פ"ה דלשמואל דאין הולכים בפקוח נפש אחר הרוב כ"ש להחיותו. וא"כ נהי דפליגי רב ור"י על שמואל ברוב עובד כוכבים אבל במחצה על מחצה ודאי מודו דמפקחים וא"כ כ"ש להחיותו דאף במחצה על מחצה מצווין. ותמיהני על הפוסקים שהשמיטו דברי התוס' הנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה