באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת יבמות · דף קיח:
בעא מיניה רבא מר"נ המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו כיון דסני' ליה זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו או דלמא כיין דזימנין דמרחמה ליה חוב הוא לה. א"ל תנינא וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת. ופרש"י דדייק מדחוששין לדבריה היכא דמוחזקת לשוק והיא תאמר ליבום מוכח דלא מחזיקנן לה דמרחמה ליה. וכן היכא דמוחזקת ליבום והיא תאמר לשוק מוכח דלא מחזקינן דסניא ליה מדחוששין לדבריה. ועיין בתו' שהקשו דאולי הטעם משום דשויתה לנפשה חד"א וכו' ותי' דחוק. ועוד יש לדקדק לפרש"י היכי דייק דלא סניא ליה מדחוששין לדבריה דאומרת דניתן לה בן ולא אמרינן דסניא ליה ומשקרה וניקום אחזקת יבום ותימה דהא אף בלא דבורה נצטרך לחשוש אולי ניתן לה בן כמו לקמן בהלכה צרתה דחוששין אולי נולד לה בן. והא דמהימנא במת בני ואח"כ בעלי משום דאוקי אחזקה ולא ניחוש לרובא דמתעברות הוא רק משום ברי דידה כדנבאר. אבל היכי דתאמר דנולד לה בן ודאי דניחוש לה. והנראה בזה לפרש הסוגיא ע"פ פסק הרי"ף ז"ל דעד אחד ביבמה מהני ודייק דלא סניא מדהא דאינה נאמנת היכא דמוחזקת לשוק והיא מחזקת עצמה ליבום וא"ת דסניא ליה מדוע לא מהימנא משום עדות דנוגע כשר לעדות במעיד לחובתו ועיין בנה"מ הל' עדות דנוגע לרעתו נאמן. וכן מוכח דלא מרחמה ליה מדאינה נאמנת במחזקת עצמה לשוק. ורש"י נאיד מזה הפי' ע"כ או דס"ל דעד אחד ביבמה לא מהני או דנוגע פסול לחובתו ולא דמי להודאת בע"ד משום דרצה להזיק בנכסיו אבל הכא בעינן עדות וה"נ חוששין אבל לא מהימנא ודו"ק: