אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת יבמות › דף קיז:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת יבמות · דף קיז:

דף קטז.

עד אומר מת ונשאת ובא אחד ואמר לא מת הרי זו לא תצא. ע"א אומר מת ושניים אומרים לא מת אע"פ שנשאת תצא. ופריך פשיטא דאין דבריו של אחד במקום שנים. ומשני לא צריכה בפסולי עדות וכדר' נחמיה וכו' ועשו שתי נשים באיש אחד כשני אנשים באיש אחד ואבעית אימא כל היכא דאתא ע"א כשר מעיקרא אפי' מאה נשים כעד אחד דמיין. ופרש"י ואמרינן דעד הכשר דבא מעיקרא כשנים הוה ואין דברי של מאה נשים במקום שנים כשרים אלא הכא מיירי דאתא אשה מעיקרא וכו'. וז"ל הרמב"ם ז"ל בזה פי"ב מהל' גירושין דין י"ח בא ע"א והעיד שמת בעלה והתירוה לינשא על פיו ואח"כ בא ע"א והכחיש את הראשון ואמר לא מת הרי זה לא תצא מהיתרה ותינשא שע"א נאמן בעדות אשה כב' עדים וכו' ואין דבריו של אחד במקום שנים. דין י"ט באו שניהם כאחד זה אומר מת וזה אומר לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת ה"ז לא תנשא ואם נשאת תצא מפני שהוא ספק. ואם נשאת להעד שהעיד לה והיא אומרת ברי לי שמת ה"ז לא תצא. ועיין במ"מ שהביא מקור לדין הזה דמהני ברי דידה מהירושלמי. דין כ' באו שנים ואמרו לא מת אע"פ שנשאת תצא בד"א כשהי' הע"א שנשאת על פיו כמו השנים שבאו והכחישו אותו כגון שנשאת ע"פ איש ובאו שנים ואמרו לא מת או שנשאת ע"פ אשה או ע"פ עצמה ובאו שתי נשים או פסולין של דבריהם ואמרו לא מת אבל עד כשר אומר מת ונשים רבות או פסולין אומרים לא מת ה"ז כמחצה על מחצה ואם נשאת לאחד מעדיה והיא אומרת ודאי מת ה"ז לא תצא. ופירשו הרמב"ן והרשב"א דברי רבינו דמיירי אף בבאו בזה אחר זה והתירוה ע"פ העד בכ"ז בעי רבינו ברי ונשאת לאחד מעדיה. וכן באמת משמע לשון רבינו דהא כל הבבא מיירי דנשאת או התירוה ע"פ העד. ועוד דמסיק ואם נשאת לאחד מעדיה ואומרת ברי לי משמע דכבר נשאת בהיתר ודלא כה"ה. והשיגו על רבינו מפרשיו בסתירות חבילות מדברי עצמו דבפ"ט מהל' רוצח דין ט"ו כתב בע"א אמר ראיתי ההורג וב' נשים או פסולין אומרים לא ראית לא היו עורפין וע"כ לכל הפחות דמיירי בזה אחר זה ואמרינן דהראשון נאמן כב' ואין שני פסולין יכולים להכחישו ומדוע כאן בעי רבינו בזה דתנשא להעד ותאמר ברי לה. עוד דקדק הל"מ מדברי רבינו דבאשה ואשה בזו אחר זו הראשונה מהימנא ולא תצא מהיתרא הראשון מדכתב רבינו הכא בדנשאת ע"פ אשה או ע"פ עצמה דבעי דתרי נשים יכחישו אותה. וכן מבואר בדברי רבינו דין כ"א דכתב דדוקא עד כשר יכול להכחיש האשה שבאת מקודם והתירוה לינשא. משמע אבל אשה או פסול אין יכול להכחיש להאשה שבאתה בתחילה והתירוה לנשא על פיה. ואילו בהל' רוצח דין י"ד כתב אשה אומרת ראיתי ההורג ואשה אחרת מכחשת אותה ואומרת לא ראית היו עורפין בין שבאו כאחת בין שבאו זו אחר זו. וא"כ לא אמרינן באשה דמהימנא כתרי היכי שבאת בתחילה וכן כתב שם בהל' ט"ז דלא מהני באשה מה שבאתה מקודם וכאן משמע דמהני. עוד השיגו על רבינו דכתב בדין כ' דאשה אומרת מת ושתי נשים מכחישות אותה דתצא אף שתאמר ברי דודאי מת דהא לעיל בסוגי' (דף פ"ח: ) אמר שמואל דבמכחשת דהיינו באומרת ברי היא נאמנת וכ"ש היכא שבא עד כשר מעיקרא ושתי נשים מכחישות אותו והיא תאמר ברי דנאמנת ומדוע בעי בזה שנשאת לאחר מעדיה ועיין בל"מ, ועוד תמהו על רבינו דמאין לקח כל החילוקים והכללים אשר כלל בהל' רוצח והכא ואין דרכו של רבינו להביא דינים מסברא מבלי שיאמר יראה לי. ועוד כתב בדין כ"א אשה אומרת מת ואח"כ בא עד כשר ואמר לא מת ה"ז לא תנשא ואם נשאת תצא וכתבו המפרשים דמסברא קאמר זה רבינו וכמה דחוק לאמר כן:

והנראה לבאר הסוגיות אליביה דרבינו דהנה בסוטה (דף מ"ז:) פריך ולר' חייא דתני דבחד וחד היו עורפין קשיא דעולא דאמר כ"מ שהאמינה תורה ע"א הרי כאן שנים ומשני כאן שבאו בבת אחת וכאן בזה אחר זה. ופריך תנן אחד אומר ראיתי ההורג ושנים אומרים לא ראית היו עורפין הא חד וחד לא היו עורפין ומשמע ליה דמתני' מיירי בין בבת אחת ובין בזה אחר זה וקשיא לר' חייא מבת אחת. ופריך ולטעמיך אימא סיפא שנים אומרים ראינו ואחד אומר לא ראיתם לא היו עורפים הא חד וחד היו עורפים אפי' בזה אחר זה. אלא מתני' כולה בפסולי עדות כדר' נחמיה דאמר כ"מ שהאמינה תורה ע"א הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באיש אחד כשני אנשים באיש אחד. וה"פ הסוגי' לדברי רבינו דהשנים המכחישים הם פסולי עדות דמכחישים עד כשר וע"כ ברישא בחד כשר מעיד דראה ושני פסולים מכחישים אותו דלא ראה היו עורפין. אבל אי חד פסול הוה מכחיש ליה לא היו עורפין אפי' באו בבת אחת כסברת המקשה דמתני' סתמא קתני ומיירי בכל גוני בין בבת אחת ובין בזה אחר זה. וא"כ אפי' להאי לישנא דשני פסולין יכולים להכחיש חד כשר אבל חד כשר עדיף מחד פסול. וסיפא מיירי דשני פסולים אומרים ראינו וחד כשר אומר לא ראיתם לא היו עורפים. אבל אי בראשונה היה חד פסול וכשר מכחיש ליה אפי' בזה אחר זה היו עורפין דאפי' להאי לישנא עדות דכשר עדיף ויכול להכחיש עדות דחד פסול אפי' בא בראשונה. ולפי זה א"ש דיוקי דרישא וסיפא לדברי המתרץ. ואב"א כל היכי דאתא עד כשר מעיקרא אפי' מאה נשים כאחד דמיא. וא"כ לא נוכל לאוקמי המשנה כדאוק' דמיירי דשנים פסולים מכחשי לעד כשר דלא אתא לא הרישא ולא הסיפא. דברישא היכא דעד כשר בא מעיקרא ואמר ראיתי דהוה כשנים אפי' מאה פסולין לא יוכלו להכחישו ואין עורפין. וכן בסיפא אם באו שנים פסולין מעיקרא ואמרו ראינו ההורג כיון דבפסולין לא אמרינן דהיה כשנים לא מהני בהו הקדמה וע"כ אם בא עד כשר אח"כ הוה כמחצה על מחצה ועורפין ומזה לקח רבינו הדין שכתב שם בהל' ט"ז דאם שני פסולין באו בראשונה ואח"כ בא חד כשר ומכחיש להו היו עורפין. ומסיק דלפ"ז ע"כ מתני' מיירי בדאתא אשה מעיקרא והכל מיירי בעדות שוה דהשנים כמו החד דבא בראשונה אם אנשים או נשים והדיוק מחד וחד מרישא לסיפא לא קשיא. דהא דדייקינן דחד וחד אין עורפין מיירי באיש ואיש דאית ביה דין קדימה דהראשון חשוב כשנים והא דדייקינן דחד וחד עורפין מיירי בפסול ופסול דלית ביה דין קדימה ולא חשיב הראשון כשנים. וא"כ לפ"ז כל כללי וחילוקי רבינו דפ"ט מהל' רוצח מבוארים בהסוגי' והסוגי' מתפרשת שפיר בדיוק נמרץ:

ועתה נבאר הסוגיא דמכילתין (דף פ"ח:) אליביה דרבינו אמר שמואל לא שנו אלא שלא מכחישתו אבל מכחישתו לא תצא. במאי עסקינן אלימא בבי תרי כי מכחשת להו מאי הוה. אלא בחד טעמא דמכחשתו הא שתקא תצא והאמר עול כ"מ שהאמינה תורה ע"א הרי כאן שנים וכו'. הב"ע בפסולי עדות וכדר"נ דאמר כ"מ שהאמינה תורה ע"א הלך אחר רוב דיעות ועשו שתי נשים באיש אחד כשני אנשים באיש אחד:

ומיירי כאן דשתי נשים מכחשי לחד כשר דאתא מעיקרא ואף דשתי נשים עדיפי ומהימני לגביה דחד הראשון בכ"ז כיון דכבר התירוה והיא מכחשת וטוענת ברי וכן ע"כ דמי שנשאת לו יטעון ברי דאי לאו הכי באשם תלוי קאי דהא השתי נשים עדיפי מחד הכשר. וכיון דיטענו ברי והיה להם חזקת היתר דכבר הותרו לא יוכלו פסולין להפקיעם מחזקתייהו. ודלא כפרש"י דהיא מצטרפת לעדות. דהיא בעל דבר ונוגע כמו הבעל דלא יצטרף לעדות. ואב"א כל היכי דאתא ע"א כשר מעיקרא אפי' מאה נשים כע"א דמיין. פי' והיינו טעמא דשמואל דמהני מכחשתן היכא דשתי נשים מכחשי לחד כשר דבא מעיקרא והתירוה. דכיון דשתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא דמיא וע"כ מהני בזה ברי דידה ודידיה של מי שנשאת לו דלא תצא מהיתרה הראשון. ודברי ר' נחמיה דהלך אחר רוב דיעות ולא מהני כלל ברי דידהו מיירי בדאתא אשה מעיקרא וכיון דשתיים מכחשי לחדא הוה כמו שני אנשים דמכחשי לחד ולא מהני ברי דידהו וא"כ דברי רבינו שכתב בדין כ"א מבוארים בסוגי' הזה דדוקא במחצה על מחצה מהני הברי דידה ושל בעלה ודלא כהג' רמ"א בסי' י"ז סעי' ל"ז:

ועתה נבאר סוגיא דידן. ע"א אומר מת ושנים אומרים לא מת תצא. ופריך פשיטא. והכא לא פריך כמו בסוטה דיוקא דרישא אסיפא מחד וחד דבמתני' מבואר החילוק דרישא מיירי בזה אחר זה דקאמר אע"פ שנשאת ועל כן בחד וחד לא תצא. ובסיפא משמע דאיירי בבת אחת דקאמר אע"פ שלא נשאת תנשא וע"כ בחד וחד לא מהני. ומשני לא צריכה בפסולי עדות וכדר"נ. וברישא מיירי בעד כשר אומר מת ושנים פסולים מכחישים אותו אפי' בזה אחר זה תצא. ובסיפא דשנים פסולים אומרים מת וחד כשר מכחישם אפי' בבת אחת תנשא לכתחילה. ואב"א כל היכא דאתא עד כשר מעיקרא אפי' מאה נשים כעד אחד דמיא. וא"כ לא מתוקמא מתני' דהשנים הם פסולים והע"א כשר דא"כ ברישא דעד כשר בא מתחילה אמאי תצא באומרת ברי לה ונשאת לאחד מעדיה כדבארנו וכדמוכח הסוגיא לעיל (דף פ"ח) וכן בסיפא היכא דבאו בבת אחת לא תנשא. אלא מתני' ור' נחמי' מיירי כגון דאתא אשה מעיקרא וע"כ ברישא דאשה אומרת מת ושני נשים מכחישות אותה תצא אפי' בזה אחר זה אבל באשה ואשה לא תצא בזה אחר זה כדבארתי וכן משמע מתני' דלקמן דאשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת לא תנשא ובאשה עד מיירי לר' יוחנן ודוקא בבת אחת אבל בזו אחר זו לא תצא מהיתרא הראשון. ואף דבעגלה ערופה הוכחנו דלית דין קדימה באשה ולא אמרינן בה דהוה כשנים. הכא שאני דהימנותא דע"א הוא משום חזקה דמלתא דעבידא לגלויי לא משקרי כדביאר רבינו פי"ג הל' כ"ט וע"כ אף באשה הוה כשנים בהתירוה דזיל בתר טעמא. ומזה הטעם בעד כשר ושתי נשים מכחישות אותו בזה אחר זה דבעגלה ערופה אמרו דהעד הכשר הבא מקודם הוה כשנים ועדיף מהשני פסולים דבאו באחרונה אבל הכא אמרינן דהוה כמחצה על מחצה ובעינן דתטעון ברי ובעלה יטעון ברי ואי לאו הכי תצא משום דאתרע החזקה דמלתא דעבידא לגלויי לא משקרי כיון דשתי פסולין מכחישים אותו. אבל באשה אומרת מת ועד כשר מכחישה אף בזה אחר זה כיון דאית עדיפות בעד כשר לנגד אשה אף ללישנא קמא דשתי נשים עדיפי מעד כשר בכ"ז אמרינן דעד כשר מכחיש עד פסול אף דאתא מתחילה וע"כ פסק בזה רבינו בדין כ"א דתצא. ולפ"ז כל דברי רבינו דהכא ודפ"ט מהל' רוצח מבואר באר היטב בהסוגיות ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה