באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת יבמות · דף קטז.
עד אחד בקטטה מהו מאי טעמא דע"א מהימן משום דמלתא דעבידא לגלויי לא משקר או דלמא טעמא דע"א משום דהיא דייקא ומינסבה והכא כיון דאית לה קטטה לא דייקא ומינסבה. וכתב הרמב"ם ז"ל בזה דחיישינן שמא שכרה אותו. ותמהו המפרשים מניין לו לבדות טעם שלא נזכר בגמ'. ועוד דרבינו פסק פי"ב הל' ט"ו ובפי"ג הל' כ"ט דטעמא דע"א משום מלתא דעבידא לגלויי וא"כ איך פסק בכל הני האבעיות דלא נפשטו ועיין בהמפרשים שהאריכו בזה והנראה לפרש אליביה דרבינו דיש לדקדק בטעמא דרש"י דמפרש דאשה דייקא ומינסבה דהיא תבדוק ומניין לה לבדוק במת אחד במדינת הים או במדבר וע"כ מפרש רבינו דבאמת הנאמנות דע"א משום דמלתא דעבידא לגלויי הוא כמו שכתב פי"ג הל' כ"ט. והא דאמרינן נמי טעמא דדייקא ומינסבה היינו דלא ניחוש שמא שכרה אותו וע"כ אמרינן דאשה דייקא ומינסבה ודאי לא תשכור עד ולא תבקש להעיד אותה על שקר. וע"כ ממילא מהימן העד משום דאין אדם חוטא ולא לו ומלתא דעבידא לגלויי הוא וירא לשקר כמו שביאר רבינו פי"ג הל' כ"ט. אבל בקטטה חיישינן שמא שכרתו דהיא לא דייקא וא"כ טעמא דרבינו מבואר בגמ':
וכן נראה לפרש האבעי' דע"א במלחמה דבאמת קשה דאמאי ניחוש דהעד יאמר בדדמי דהא בתרי לא חיישינן לזה. אלא דהיינו דמספקא להגמ' דטעמא דלא חיישינן שמא שכרתו דדייקא ומינסבה אבל הכא כיון דמדמה לה דודאי מת וע"כ חיישינן שמא תשכור אותו או תבקש ממנו להעיד לה ויאמר העד בדדמי. ופשיט בזה הרי"ף מההיא עובדא דדגלת דאם אמר מת וקברתיו דהחששא שמא יאמר בדדמי על ההכרה דלא חיישינן בזה בעד דודאי הכיר שפיר ולא חיישינן שמא תשכור אותו להעיד בלא הכיר שהכיר. אבל במת במלחמה לבדו בלא קברתיו נשאר האבעי' דחיישינן שמא שמעה מהעד דמחו ליה בגירא או ברומחא ומתגולל בדמיו ותשכור אותו או תבקש ממנו להעיד שנהרג בודאי. ובזה ניחא כל הדוחקים מהמפרשים שנתקשו בדברי רבינו ע"ש ודו"ק: