אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת חולין › דף נח.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת חולין · דף נח.

דף מו:

הני ביעי דטריפה שיחלא קמא אסורה מכאן ואילך הוה ליה זה וזה גורם ומותר. וכתבו התו' אע"ג דפסקינן כר"י דמספקא לן אי חוששין לזרע האב או לא היינו במלתא דשרי כל חד באפי נפשיה ולא שייך זה וזה גורם אבל היכי דחד אסור וחד שרי הוי ליה זה וזה גורם. דברי התו' צריכים ביאור דמאי הסברא ומאי נ"מ בין היכא דכל חד היתר ובין אחד אסור ואחד מותר. ועוד דלקמן דף ע"ה אמרינן דבן פקועה הבא על בהמה מעליותא דהוולד אין לו תקנה משום דחוששין לזרע האב והתם נמי חד אסור משום אבר מן החי ואסור שאינו זבוח והאחרת שרי ולא אמרינן דתחשב כזה וזה גורם והנראה בזה דסברתם הכי הוא דהיכא דכל חד שרי ושניהם היתר אלא דהספק מאיזה מין הוא דאביו ואמו שני מינים ומספקא לן איזה מין העיקר אי חוששין לזרע האב ומקרי נמי מינו או דהעיקר אמו ולא שייך שם זה וזה גורם דמה לנו דיש שם גורם בכ"ז אם עקרו וכולו הוה כמין האחד מיקרי מינו או דהוה כמין שניהם אי חוששין לזרע האב וכן בן פקועה ובהמה מעליא מקרי שני מינים דמגזירת הכתוב האחד מותר בלא שחיטה ומשניהם יצא הוולד ומדוע תחוש לזה ולא לזה. אבל הכא בוולד הבא מן הטריפה לא שייך בזה מין ומה הוא דהוולד ודאי לאו טריפה הוא דהא אית ליה חיות ובריא אולם הוא אלא האסור משום דנתגדל וינק מטריפה ואיסור תערובות ומעמיד נגע כאן. וקאמר דזה הוה רק גורם ולא תערובות וטעם ממש וכיון דהיה כאן מעמיד אחר זה וזה גורם הוא ומותר. והנה בסנהדרין (דף פ') הקשו התו' על התירוץ הזה כעין הקושיא שהקשיתי מהא דמבעיא לן לקמן ד' ס"ט מהו לחוש לזרעיה, וס"ל דשם לא מקרי שני מינים דהא שם שניהם בן פקועה אלא דאיכא חד אבר אסור ולא מספקא לן אלא מטעם אסור מעמיד כמו טריפה. אבל הכא לא חשו לזה כיון דמסקינן התם דזה באמת שרי. אבל לא מקשו מבן פקועה הבא על בהמה מעלייתא דאף לפי המסקנא אסור דס"ל דזה הוה כשני מינים כדבארתי ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה