באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת חולין · דף מג.
אמר עולא ישב לה קוץ בוושט אין חוששין שמא הבריא. ופי' רש"י א חששין שמא הבריא והוה קרום שעלה מחמת מכה בוושט ואינו קרום ואני שמעתי והבריא לשון ניקב כמו וברא אותם בחרבותם וכו' ופריך הגמרא לעולא מ"ש מספק דרוסה. ומשני קסבר עולא אין חוששין לספק דרוסה. וכתבו התוס' וכן הרי"ף ז"ל דלמאי דפסקינן לקמן דחיישינן לספק דרוסה א"כ ישב לה קוץ בוושט חוששין שמא הבריא. וכתב בזה הרא"ש ז"ל בסי' ד' רש"י פי' מ"ש מספק דרוסה דחיישינן שמא דרס ומצרכינן להו בדיקה והכא לא אפשר למיבדקיה דנקב משהו לא ניכר בעור החצון של וושט רש"י לטעמיה שפי' לעיל בפ"ב דאפי' נקב לא מנכר ביה ולמאי דפרישית דדוקא אדמומית של הארס אין ניכר עליו אבל נקב מינכר ביה פריך הכי מ"ש מספק דרוסה דמצריכינן בדיקה והכא קאמר עולא אין חוששין דאפי' בדיקה לא בעי וכו' וכתב בשם הראב"ן דהלכה כעולא כדאמרינן במחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד דלא חיישינן שמא הבריא והא דחיישינן לספק דרוסה משום דיש רגלים לדבר כדמפרש לקמן וגם שכיחא וכו'. והנה דברי רבינו הרא"ש בזה צריכים ביאור דלכאורה מפרש הסוגיא דאין חוששין שמא הבריא דאפי בדיקה לראות אם ניקב עור החצון אין צריכה וא"כ מפרש שמא הבריא כפי' הב' שברש"י דאין חוששין שמא ניקב. דלפי' הראשון דהחששא שמא עלה בו קרום ונסתם א"כ ע"כ מיירי לענין לאסור בדיעבד ולא מהני בדיקה. ולפ"ז הא דמייתי הראב"ן ראיה ממחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד דלא חיישינן שמא הבריא ס"ל דאף שם אין צריך בדיקה לראות כלל אם עבר המחט משני צדדין וכן הבין הש"ך בסי' מ"ח ביו"ד ס"ק ל"ב. והנה קשה לפרש כן דברי רבינו דמנליה דבבית הכוסות אין צריך לראות אם ניקב לחוץ וידחה מזה סוגיא שלנו דמדמה ההיא דעולא לספק דרוסה ויחלק בזה בחילוקים אשר לא נזכרו בגמרא והלא הרבה מפרשים ראשונים כתבו בפשיטות בההיא דבית הכוסות דצריך בדיקה לראות אם ניקב לחוץ וכן הסברה נותנת ומאין לו הפשיטות בהיפוך. ועוד נראה מדברי רבינו לקמן סי' ל"ד דשמא הבריא היינו שמא עלה בו קרום ונסתם ואף בדיעבד אסור וא"כ יהיה דברי רבינו סותרים זה את זה. והנראה בזה דבאמת רבינו מפרש דחששא שמא הבריא היינו שעלה ביה קרום ונסתם ואף בדיעבד אסור ומדלעיל דכי אתא ממסמס קועיה דמא דמהני בדיקה לא קשיא כלל דהתם אתא לפנינו מיד דנעשית החבורה וע"כ לא חיישינן שמא הבריא דלעלות קרום בעינן זמן מרובה כדאמרינן הוגלד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם השחיטה נעשית אבל הכא בישב לה קוץ יוכל היות דמזמן מרובה ישב לה הקוץ וע"כ חיישינן לשמא הבריא. ובזה יתורץ קושית הש"ך סי' ל"ג דמקשה למה לן הטעם לעיל משום דנקב אין מינכר בהחצון דאפי' אי ניכר ליחוש שמא הבריא. ולמה שבארתי ניחא דמבעיא האי טעמא היכי דאתא מיד דליכא למיחש שמא הבריא. וה"פ דברי רבינו הרא"ש דרבינו הבין מלשון רש"י דהכי פריך מ"ש מספק דרוסה וה"פ דאף דלא חיישת לשמא הבריא מ"ש מספק דרוסה דקיימא לן דלא מהני בדיקה להחיצון משום דהחצון אדום וה"נ אף בניקב לא מהני בדיקה להחיצון ואף בלא חששא דהבריא לא מהני בדיקה להחיצון. והיינו קושית הש"ך על הגמרא מקשה באמת הגמ'. ומתרץ דאין חוששין לספק דרוסה פי' דאף באמת אין חוששין נמי לניקב בעלמא אף בלא הבריא ולאו דוקא קאמר דלהבריא לא חיישינן אלא אף לנקב לא חיישינן. והא דחיישינן לעיל (דף כ"ח) בההיא דמסמס קועיה דמא ואסרינן אפי' בדיעבד בלא בדיקה ע"ז תירץ רש"י כיון דליכא קורט דם פי' כיון דאיכא מידי למיסרך קורט דם הוה בעי לאשכוחי כן נראה לפרש כוונת רש"י שכתב דאין בה קורט דם והתוס' דחקו בזה. וקאמר רבינו דלמאי דפרישית לעיל דנקב ניכר בעור החיצון וע"כ לא נוכל לפרש כפי' רש"י דהקושיא דתיפוק לה דאין נקב ניכר בהחיצון כמו בדרוסה אלא דהכי מקשה דכמו דחיישינן בספק דרוסה ובעי בדיקה ואם לאו אסרינן מספיקא וחיישינן לספק דרוסה אף דלא חזינן שום ריעותא בבהמה והכי נמי הוה לן למיחש לשמא הבריא אף דלא חזינן שום ריעותא בהחיצון. והא דקאמר רבינו והכא קאמר עולא דאין חוששין משמע אפי' בדיקה לא בעי פי' דמהא דקאמר עולא אין חוששין לשמא הבריא משמע דלא בעי בדיקה בספק דרוסה כיון דלא חזינן ריעותא בבהמה. וע"ז שפיר קאמר הראב"ן דלא קיימא לן כהאי סוגיא אלא אף דחיישינן לספק דרוסה בכ"ז לא חיישינן לשמא הבריא דעלה בו קרום ונסתם כדמוכח ממחט שנמצאת בבית הכוסות דלא חיישינן לעלה בו קרום ונסתם אע"כ דלא דמיא לספק דרוסה דהתם איכא רגלים לדבר והוה כמו איכא ריעותא בבהמה. ולפ"ז במחט או נקב בבית הכוסות מצד אחד ודאי בעי בדיקה לראות אם ניקב צד השני דהתם נמי איכא ריעותא ולא גרע מספק דרוסה והרא"ש מודה בזה להרשב"א דבעינן לראות צד השני וכדהביא הב"ח ראיה לזה ממחט שנמצאת בריאה ולא דמי לשמא הבריא דליחוש לעלה בו קרום כיון דלא חזינן ריעותא לא חיישינן. והא דכתב רבינו לעיל בפ"ב בההיא דמסמס קועיה דמא דהיכי דתלינן בקניא לא בעי בדיקה פי' התם להפוך הוושט ולבדוק בעור הפנימי ולאסור אם לא נוכל לבדוק. אבל בדיקה לראות בעור החיצון אם נקרע או יש בו נקב במקום דממסמס ודאי בעי דכל היכי דאפשר לברר ודאי מבררינן ודו"ק: