אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת חולין › דף לג.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת חולין · דף לג.

דף י.

אמר ר"ש ב"ל שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה כשירה דכמאן דמנחא בדיקולא דמיא. אמר רב אחא בר יעקב ש"מ מדר"ש בן לקיש מזמנים ישראל על בני מעים ואין מזמנים עובד כוכבים על בני מעים מ"ט דישראל דבשחיטה תליא מלתא אישתרי להו עובדי כוכבים דבמיתה תליא מילתא הני כאבר מן החי דמו. אמר רב פפא הוה יתיבנא קמיה דרב אחא בר יעקב ובעי דאימא ליה מי איכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור ולא אמרי ליה דהא טעמא קאמר. תניא דלא כרב אחא בר יעקב הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית שחיטתה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו אחד ישראל ואחד עובד כוכבים מותרין בו וכו'. וכתבו התוס' דטעמא משום דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור. והקשו ע"ז דבסנהדרין (דף נ"ט) מסיק דיפת תאר לישראל שרי ולעובד כוכבים אסור משום דלאו בני כיבוש נינהו והכי נמי שאני עובדי כוכבים דלאו בני שחיטה נינהו. והנה הרמב"ם ז"ל פ"ט מהל' מלכים הל' י"ב וי"ג פסק דאבר ובשר הפורשים מן המפרכסת אע"פ ששחט ישראל שני סימנים ה"ז אסור לבני נח משום אבר מן החי ולישראל מותר. והשיגו עליו מסוגיא דהכא דמסקינן דלא כרב אחא בר יעקב. ועוד דאם פסק כרב אחא בר יעקב מדוע לא כתב כדינא וכלישנא דרב אחא בר יעקב דאין מזמנים עובדי כוכבים על בני מעים. והנה יש לדקדק על הסוגיא הזאת דמ"ט אין מזמנים עובדי כוכבים על בני מעים הא אף לאחר שחיטת הסימנים עדיין נשארו מעורים בכמה מקומות וקי"ל באבר המדולדל דלישראל אין בו אלא מצות פירוש דהיינו דאסור מדרבנן וא"כ לעובדי כוכבים צריך להיות שרי דהא ודאי לעובדי כוכבים לא עשו תקנות וגזירות וכן באמת כתב הח"ס בחיו"ד סי' י"ט וא"כ מדוע נאסרו הכא הבני מעים לעובדי כוכבים. והנראה בזה דרב אחא בר יעקב אליבא דריש לקיש אזיל דס"ל לקמן (דף ע"ג) דלא מהני מה דמעורה במקצת אלא כיון דאין יכול לחיות חשיב ליה כפירוש. והיינו דלקמן אמר ר"ל על פלוגתא דר"מ וחכמים באבר היוצא דעוברין אם שחיטה מטהרת דפליגי נמי באבר דבהמה גופה דלר"מ אין שחיטה מטהרת ולרבנן שחיטה מטהרת וא"כ ע"כ פליג על ר"י דאמר אין בהם אלא מצות פירוש בלבד אלא ס"ל דלכולי עלמא אסור מדאורייתא כמו אבר היוצא דעובר כיון דאין יכול לחיות טריפה הוה ופליגי רק אם השחיטה מטהרת וע"כ סבירא ליה דלעובד כוכבים דאין שחיטה מועיל אסור משום אבר מן החי דהוה כפרוש. וכן סוגיא דלקמן (דף קנ"ט) דקרי לאבר המדולדל אוכל שאין אתה יכול להאכילו לאחרים אזלה ללישנא קמא דר"י לקמן (דף ע"ג) דס"ל באבר המדולדל לכולי עלמא שחיטה עושה ניפול ואסור משום אבר מן החי וע"כ אסור אף לעובד כוכבים. ומקשה הכא לרב אחא בר יעקב דסבירא להו דמעורה מקצת לא מהני להוציא מיד אבר מן החי דהא קתני דאף לעובד כוכבים מותר לחתוך בשר קודם שתצא נפשה. אבל אנן לא קיימא לן כריש לקיש ולא כרב אחא בר יעקב אלא קיימא לן כר"י כהאי לישנא דאמר אין בהם אלא מצות פירוש בלבד ואם כן לעובד כוכבים מותר היכי דמעורה מקצת כיון דלא חשיב כפירוש כדבארתי וא"כ נוכל לאוקמי הברייתא הזאת דשרי לעובד כוכבים בחתיכת כזית בשר קודם שתצא נפשה היינו דיניחנו מעורה במקצת וע"כ אף לעובד כוכבים מותר בזה. ואל תשיבני דהא קי"ל דמיתה עושה ניפול וא"כ בעובד כוכבים דשחיטה כמיתה דמי וא"כ ליתסר אבר המעורה במקצת משום אבר מן החי. אדרבה אומר לך כיון דלעובד כוכבים מיתה מתרת כשחיטה א"כ אף מיתה אין עושה ניפול. והנראה בטעמא דמיתה עושה ניפול דכיון דגזרה התורה דמיתה אין מתרת לישראל ולאחר מיתה ע"כ כנפול הוא דאוכל דאיפרת הוא ולא הוה מי שיתיר אותו וא"כ ע"כ אסור משום אבר מן החי. משא"כ בשחיטה לישראל או במיתה לעובד כוכבים דגזרה התורה דמתירים הם וע"כ מתירים אף כל המעורים ומחוברים במקצת לגופה וע"כ אבר זה המדולדל ניתר בשחיטה לישראל וכן לעובד כוכבים במיתה. משא"כ לר"ל דס"ל דאין שחיטה מתרת לאבר המדולדל אלא הוה כטריפה ס"ל ע"כ באמת שהוא כפרוש לגמרי דהתורה קראה אותה טריפה והיינו בשר בשדה טריפה וע"כ מהני ביה שחיטה רק לטהורי מידי נבילה כדין טריפה ששחטה אבל לעובד כוכבים במיתה כיון דלא חשוב כמחובר וע"כ אסור משום אבר מן החי:

וסייעתא למה שבררתי דהנה פסק רבינו פ"ה מהל' מ"א הל' י"א באבר דעובר שיצא ממחיצתו דאם מתה הבהמה דמיתה עושה ניפול ולוקה ישראל משום אבר מן החי והיינו טעמא כיון דגזרה התורה דיוצא חשיב כטריפה ולא מחשיבה כגופה ולא הויה כהעובר דמחשיב כגופה וע"כ במתה הבהמה לא חל על האבר אסור נבילה אלא הוה כפרוש ואסור משום אבר מן החי אבל בעובד כוכבים ודאי מותר דלא שייך ביה בשר שיצאו חוץ למחיצתו וא"כ מיתה מתרת וה"נ באבר המדולדל בבהמה כדבארתי ועיין עוד בחידושי לקמן (לדף ע"ג) מה שבארתי שם ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה