באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת גיטין · דף מב:
בגמ' איבעיא להו מעוכב גט שיחרור יש לו קנס או אין לו קנס יתן לאדוניו אמר רחמנא והאי לאו אדון הוא א"ד כיון דמחוסר גט שחרור אדון קרינא ביה. ת"ש המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו מאי לאו כמשנה אחרונה לא כמשנה ראשונה. והרמב"ם ז"ל כתב פי"א מהל' נ"מ הל' ב' המית מי שחציו עבד וחציו ב"ח נותן חצי קנס לרבו והחצי האחר ראוי ליטול ואין מי שיקחנו. וכתב עליו המ"מ דברי רבינו קימין בשפחה שחציה בת חורין אבל בעבד הלא קי"ל כמשנה אחרונה ומעוכב גט שחרור פסק רבינו לעיל בהל' א' דאין לו קנס וכן תמהו על רבינו בזה פ"ד מהל' חו"מ בדין שהעתקנו לעיל. והנה מה שכתב המ"מ דדברי רבינו קימין בשפחה לא יתכן לפרש כן דברי רבינו דהא כתב רבינו בזה דחצי כופר ראוי ליתן ואין מי שיקחנו וזה רק בחצי עבד וחציו בן חורין אוקמא לה לקמן (דף מ"ג) בהאבעיא אם תופס קדושין בחציו עבד וחציו ב"ח ופשט ליה מדקתני דנותן חצי כופר ליורשיו מכלל דאית ליה יורשים וכיון דאית ליה יורשים אית ליה קדושין ודחי בזה דראוי ליטול ואין לו. וזה לא שייך רק בחצי עבד וחצי בן חורין כדפסק רבינו פ"ד מהל' אשות דספק אם תופס קדושין אבל בחציה שפחה וחציה בת חורין פסק רבינו בהל' ט"ז דגמרו קדושיה וכדנבאר לקמן וא"כ יש לה יורשים. והנראה בזה דרבינו מפרש הא דלמשנה אחרונה מחשיבי כמעוכב גט שיחרור היינו רק אחרי העמדה בדין כדמשמע לשון המשנה שכופין אותו ועושה בן חורין אבל קודם העמדה בדין עובד לזה יום אחד וכו. וה"פ הגמ' מאי לאו כמשנה אחרונה היינו אחרי העמדתו בדין דסתמא קתני וסתמא דמלתא כן הוא דהעבד יעמידנו תיכף בדין. וע"ז תירץ לא כמשנה ראשונה פי' קודם העמדה בדין דאז הדין כמשנה ראשונה:
ובזה ניחא קושית התו' שהקשו דאיך יכול האי גברא לעיל להקנותו לבנו קטן דהא מיד דשחרריה אידך לפלגיה זכה בעצמו ואיך יכול להקנות מה שאין לו. ותירצו דהקנה לבנו קטן קודם ששיחררו. אבל מסתימת דברי רבינו פ"ז מהל' עבדים הל' ז' לא משמע כן ולמה שבארתי ניחא ודו"ק: