אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא קמא › דף צ:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא קמא · דף צ:

דף פד:

ת"ר שור תם שהמית והזיק דנין אותו דיני נפשות ואין דנין אותו דיני ממונות. מועד שהמית והזיק דנין אותו דיני ממונות וחוזרין ודנין אותו דיני נפשות קדמו ודנוהו דיני נפשות אין חוזרין ודנין אותו דיני ממונות. ופריך וכי קדמו ודנוהו דיני נפשות מאי הוה ליהדר ולידייניה נמי דיני ממונות. ומסיק דברח. ופירש רש"י דברח בעליו ואין חבין לאדם שלא בפניו. ופריך אי ברח כי לא דנוהו דיני נפשות היכי דיינינא ליה דיני ממונות בלא בעלים. ומסיק דקיבל סהדי וברח. ופירש רש"י ולית ליה ממה לשלם וכגון דלית ליה נכסי. ופריך סוף סוף מהיכא משתלם מן הרדיא. ופירש רש"י דמשהין השור לחרישה לשכירות ומשלם לניזק ואח"כ ידנוהו דיני נפשות אבל קדמו ודנוהו דיני נפשות לא מענינן לדיניה לשהותו ופריך אי הכי תם נידייניה דיני ממונות ברישא ונשתלם מרדיא והדר נידייניה דיני נפשות. אמר רב מרי בריה דר"כ זאת אומרת רדיא עלייה דמרא הוא. והנה כתב בזה הרמב"ם ז"ל פי"א מהל' נ"מ הל' ז' ח' שור תם שהמית והזיק דנין אותו דיני נפשות ואין דנין אותו דיני ממונות ומועד שהמית והזיק דנין אותו דיני ממונות וחוזרין ודנין אותו דיני נפשות קדמו ודנוהו דיני נפשות תחילה חוזרין ודנין אותו דיני ממונות ומהיכן משתלם מן השבח שהשביח ברדיתו אחר שנגמר דינו שכיון דנגמר דינו לסקילה אין לו בעלים שיתחייבו בנזקיו דנוהו דיני נפשות וברח אין דנין אותו דיני ממונות. ועיין במ"מ שפי' בזה לדעת רבינו דאחר שדנוהו דיני נפשות אם דנוהו דיני ממונות אין משתלם מן העלייה אלא גובה הניזק השור לרדות בו וברח מפרש היינו שברח השור. ועיין בל"מ שהאריך בביאור דבריו. והקשה ע"ז קושיות חבילות חדא דמהסוגיא משמע דאבעלים קאי הבריחה. ועוד כיון דאין לו בעלים להשור מ"ט רק במועד אמרינן דיגבה ניזק לרדיא ולא בתם דאדרבה בתם יותר שייך להניזק ומאי קאמר רדיא עלייה דמרא הוא ועיין בדבריו. והנראה בזה לדעת רבינו דהא דאם דנוהו דיני נפשות ואח"כ דיני ממונות דאין גובה מן העלייה משום דאמרינן לעיל (דף י"ג) וכן כתב רבינו בפ"ח דאם נגח ואח"כ הפקיר פטור מניזקין. וגמר דין דדיני נפשות כיון דנאסר בהנאה חשוב כהפקר כמבואר בדברי רבינו לעיל (פ"ח) וכדמוכח מסוגיא דכריתות ועיין בזה בקצוה"ח סי' ת"ו. וקאמר דגובה מן השבח שהשביח ברדיא מעת שנגמר דינו דכיון דהבעלים חזרו וזכו בזה. כמו שכתב הטור והמחבר סי' ת"ו דאם הפקיר השור וחזרו הבעלים וזכו דגובה מהם. וע"כ אם לא דנוהו דיני נפשות דנים אותו תחילה דיני ממונות ומגבינן מנכסיו דהא השור עדנה לא הוה הפקר. אבל אם קדמו ודנוהו דיני נפשות דאז הוה השור כהפקר פטורין הבעלים דאין לו בעלים שיתחייבו אלא גובה רק ממה שהשביחו הבעלים ברדיתו אחר שנגמר דינו כמו שבארתי וברח באמת אבעלים קאי והיינו שברחו ולא עשו בו מלאכה אין דנין אותו ד"מ והא דקאמר ברח ולא קאמר דלא היה כאן שבח רדיא היינו סתמא דמלתא הוא ורגילות דאם היו כאן היו עושים בו מלאכה ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה