אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא קמא › דף לא.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא קמא · דף לא.

דף כו:

הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה הראשון חייב בנזקי שני והשני חייב בנזקי שלישי. אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני בין בנזקי גופו ובין בנזקי ממונו דראשון משום דהוה ליה לעמוד ולסלק שני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו משום דהוה ליה לעמוד אבל אם ממונו הזיק פטור משום דאמר ליה האי בירא לאו אנא כריתיה. ופירש"י דמיירי בדאפקריה ומשום דהוה מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס. והא דהראשון פטור על כריית הבור הזה אף דמחויב בנזקין משום אד המזיק דהוה כמו לא שכיח גמלין דלקמן ד' נ"ב:. דאף דמחייב על הגמלין בכ"ז לא חשיב ככורה בור ואם נפלו שורים חרי דארעוה גמלין פטור:

והנה הרמב"ם והראב"ד והרמב"ן כתבו אף אם לא הפקירו השני פטור משום דאמר ליה האי בור לאו אנא כריתיה. והא דלא אמרינן בזה כיון דעליה רמיא לסלוקי כמאן דכריא דמי כמו דאמרינן לקמן ד' מ"ח ע"א וכתבו הרמב"ם ז"ל פי"ב הל' ג' בחפר שור בור בחצרו או נחפר מאליו. דהתם כיון דהפקיר רשותו ולא בורו ומשתמש בבור עליה דידיה רמיא למלויי או לכסויי בשעה שהפקיר רשותו אבל אם נחפר בור ברשותו וזה אין משתמש בו כמו בחורבה או בבקעה אם אחר חפר החופר מחויב. ובזה ניחא מתני' לקמן ודברי רבינו שם הל' ב' בחפר בור ופתחו לרה"י אחר דהחופר חייב ובעל הרשות פטור וכן בנחפר מאליו פטור שם בעל הרשות. כן נ"ל לשטת הרמב"ם אף דלהפוסקים דרך אחרת בזה ועיין בהגר"א סי' תי"ג. וגדולה מזה אמרינן לקמן ד' נ"ז בנפלה לגנה באונס אפי' היתה שם כל היום כולו פטור בעל השור ואין מחוייב לסלקה וודאי דשור חמור מבור. ולא דמי להראשון דמחוייב לסלק וכדכתב רבינו ז"ל אם נתכוון לזכות בחרסיה. דהראשון מקרי פשע קצת אף דפטור בנזקין אבל לסלוקי מחוייב. אף דהשני על עצמו מחוייב אם לא עמד שאני נזקי גופו מנזקי ממונו דעל ממונו פטור אם נעשה באונס:

ובזה ניחא דברי רבינו שכתב פ"ו מהל' חו"מ ה' שהניחו חמש חבילות על הבהמה ולא מתה ובא זה האחרון והניח חבילתו ומתה אם היתה מהלכת באותן החבילות ומשהוסיף זה חבילתו עמדה ולא הלכה האחרון חייב. ושם בהל' ט"ו שכתב בה' שישבו על הספסל מבואר שם ובגמ' דכולם חייבים אם היו יכולים לעמוד. והיינו כדבארתי דשאני נזקי גופו דכ"ז דיכול להציל גיריה דידיה הוא דאזיק אבל בנזקי ממונו אין מחוייב אלא אם פשע מתחילתו. והסמ"ע בסי' שפ"ג ס"ק י' דחק בזה בדברים שאין להם טעם לדינא.

ובזה ניחא דברי רבינו שכתב פי"ג מהל' נ"מ הל' י"ט הכותל והאילן שנפלו לרה"ר והזיקו פטור ואע"פ שהפקירן לפי שאין דומין לבור שהרי אין תחילתן להזיק ומשמע מדבריו דאם לא הפקירן נמי פטור וסתם רבינו אפי' בזמן ארוך והיינו כדבארתי כיון דנפלו באונס גמור ולאו איהו כריה לא מחוייב לסלוקי אלא על בני רה"ר מוטל לסלק. ותדע דהא בכותל רעוע ב"ד קובעין לו זמן לסתור הכותל ואם לא קבעו לו זמן אף דחזייה דרעוע הוא פטור ולא אמרינן דעליה לסלוקי:

והא דאמרינן בהבית והעליה דאם נפל כותלו לגנת חבירו כופין אותו לפנותו התם משום דאי אפשר לדור בבית חבירו בלא רשותו ומחוייב לפנות מטלטליו שבבית חבירו ומה לו לזה דנפלו באונס ואפי' הפקירן לא מהני. אבל הכא דמשום נזקין אתינן עליה דאסור להניח ברה"ר דבר המזיק וכיון דלאו איהו כרייה אין מחוייב לסלק. ואף הכא יכולים ב"ד לכופו לפנותם ולתן לו זמן אם לא הפקירם כמו בכותל רעוע ואם יזיק אחר הזמן יהא מחוייב דזה מקרי פשיעה. והיינו דכתב רבינו לרבותא ואפי' הפקירם דברשות חבירו אם נפל לא מהני הפקר ויכול לכופו לפנותו אבל ברה"ר מהני הפקר דמפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס פטור. והרב המגיד כתב בזה שם דמיירי בשעת נפילה אבל לאחר נפילה אם לא הפקירן חייב בהיזיקן כיון דמחוייב לסלק כמו דאמרינן אם נתכוון לזכות בחרסיה. ותמהני מדוע מדמה לה להראשון דלאו אונס גמור הוה ולא מדמה להשני דאף ביכול לסלקן פטור, כדאמרינן דהאי בור לאו איהו כרי'. ועוד תימה לדבריו מאי אפי' שהפקירן דקאמר רבינו ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה