אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא קמא › דף כו:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא קמא · דף כו:

דף כג.

ואמר רבה זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות בא אחד וסילקן או קדם הוא וסלקן פטור מ"ט בעידנא דשדיי' פסוקי מיפסק גיריה וכתב רב אלפס דאין הלכה כרבה דרבה לטעמיה דלית ליה דיני דגרמי. וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"ז מהל' חו"מ הל' ז' כל הגורם להזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם וכו' כיצד הזורק כלי שלו ע"ג כרים וכסתות ובא אחר וקדם וסילק את הכרים מעל הארץ ונחבט הכלי בארץ ונשבר חייב נזק שלם כאילו שברו בידו שסלוק הכרים והכסתות גרם לו שישבר. ובהל' ח' כתב הזורק כלי של חבירו מראש הגג על גבי כרים וכסתות של בעל הכלי וקדם בעל הכלי והסיר הכרים הזורק חייב שזריקתו היא הגורם הראשון לשבירת הכלי ואם קדם אחר וסלקן שניהם חייבים הזורק והמסלק ששניהם גרמו לאבד ממון של זה. והשיגו הראב"ד ז"ל ע"ש ודחקו המפרשים בפי' וטעמו. והנראה לפרש דברי רבינו דבדין ז' מיירי בזרק כלי ע"ג כרים וכסתות של הזורק והאי שלו דקאמר רבינו אחר כלי צריך להיות אחר כרים וכסתות דהכרים והכסתות שלו היו אבל כלי הנזרק אין נ"מ דשל מי היה וע"כ כיון דהכרים והכסתות היו של הזורק חייב המסלק דהמסלק הוא ניהו הגורם והחייב דהוה כמו בור מכוסה בכיסוי שלו ובא אחר וגלה דהמגלה חייב. ובדין ח' כתב דאם לא היו הכרים והכסתות של הזורק ובא בעל הכרים וסלקן אף דזרק כלי של בעל הכרים חייב הזורק דמכסה בור בדליו של חבירו ופטור המסלק בלקח דליו שלו כדאמרינן לקמן. וכן אמרינן לקמן בשור שעלה ע"ג חבירו ובא בעל התחתון ושמט שלו ונפל עליון ומת פטור דעביד אינש דינא לנפשו ויכול לסלק שלו ואין משגיח אם יבוא היזיק לחבירו:

ולפ"ז נראה לי מה שכתב רבינו שם פ"ו הל' ז' שור שעלה ע"ג שור להורגו ברשות המזיק שהוא בעל התחתון ובא בעל התחתון ושמט שורו להצילו ונפל עליון ומת פטור. דלאו משום בבא הזאת נקיט שהיה ברשות בעל התחתון דהא הכא כתב דיכול לסלק הכרים והכסתות שלו ולא חלק ברשויות. ועוד למ"ד דעביד אינש דינא לנפשיה אף ברשות חבירו יכול ליקח שלו. אלא משום סיפא כתב כן בדחפו לעליון ומת דאם לא היה יכול לשומטו פטור. וע"ז כתב דדוקא דהיה ברשות בעל התחתון אבל בר"ה או ברשות העליון אין יכול לדוחפו להזיקו בידים דאין דין רודף בממון. דהיתכן דשור שאכל פירות ברה"ר דיכול לזרוק בו חץ להרגו ולהציל פירותיו. אין כאן דין דעבד לנפשיה אלא לקתה מדת הדין. וה"נ אין יכול להרוג שור שוה ר' שרדף אחר שור שוה ה' אפי' היה הרודף תם דיהי' לו פסידא דאין דין רודף בממון:

וע"כ מפרש רבינו דהיה ברשות הניזק ויכול לדחוף מרשותו ולהרוג הנכנס להזיקו דשלו קודם:

ובבבא השלישית כתב כאן דאם הכרים והכסתות לא היו שלו ולא של המסלק דשניהם חייבים דהוה כמו המכסה בור בדליו של חבירו ובא אחר וסלקן דמסתברא דשניהם חייבים. וטעמו של רבינו בזה הוא ראיות נכוחות. והנה לפי דברי הרמב"ם הנ"ל נראה אם ראובן לקח כלי שמעון וסמך בו חביתו של יין ובא שמעון ונטל כלי שלו ונשבר החביות של יין דפטור שמעון וללא כהג' רמ"א בסי' שפ"ג סעי' ב' ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה