אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא קמא › דף יז:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא קמא · דף יז:

דף טו:

בעא רבא דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינא וגופיה הוא או דלמא בתר תבר מנא אזלינא וצרורות נינהו. ותפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרי ליה מנא תבירא תבר ופרש"י מדפטר המשברו והזורק חייב אלמא בתר מעיקרא אזלינא. ודחי דלרבה פשיטא ליה לרבא מיבעיא ליה. ת"ש תרנגולים שהיו מחטטים בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי משלמים נזק שלם. אמר רב ביבי בר אביי דקאזיל מיניה מיניה ועיין ברא"ש שתמהו הראשונים על הרי"ף ז"ל שפסק לקמן כרבה א"כ ס"ל דבתר מעיקרא אזלינן ולא צרורות הוא ובההיא דתרנגולים שהיו מחטטים בחבל דלי כתב והוא דקאזיל מיניה מיניה אלמא בתר תבר מנא אזלינן. וכן קשה על הרמב"ם ז"ל דפסק פ"ב מהל' נ"מ בהל' י' וי"ד דמתגלגל צרורות הוה ובפ"ז מהלכות חו"מ הל' י"ב פסק כרבה ולפום סוגיין תרתי דסתרי נינהו והנראה בזה דהא דמוכיח דרבה ס"ל דאזלינן בתר מעיקרא לאו משום פטור השני דהשני ודאי פטור בכל ענין אף אי ס"ל דבתר בסוף אזלינן כיון דהכלי היה עומד להשבר ומדעם עבד. ועוד דלא היה שוה מידי בעת שהזיק כדאמרינן לקמן (דף כ"ז) בזרק תינוק מראש הגג ובא שור וקבלו בקרניו פלוגתא דר' ישמעאל בנו של ריב"ב ורבנן דלרבנן דאמרי דמי ניזק פטור כיון דלא שוה מידי והתם לכ"ע בתר בסוף אזלינא דהסוגיא ע"כ אזלא אליבא דר' יהודה בן בתירה דאמר דהכוהו עשרה בני אדם האחרון חייב עיין בש"מ והראשון ודאי פטור שם בכ"ז פטרינן אף השני לרבנן דאמרי דמי ניזק כיון דלא שוה מידי. ומצאתי אח"כ הסברות האלה בספר המלחמות להרמב"ן אלא דפי' אין עולה להרמב"ם ז"ל דכתב דהראשון מחוייב ולדברי הרמב"ן ז"ל אף הראשון פטור. וכן אמרינן לקמן (דף קי"ז) אבל היכי דאוקמיה עליה מעיקרא מקלי קליא ואף אם נשא ונתן ביד אחרי כן פטור דמדעם עביד. וגדולה מזה נראה מדברי רבינו דהיכי דעשה ראשון ההיזק אף דיכולים עוד להציל ובא השני וגמרו השני פטור והראשון חייב כיון דאיגלאי מלתא דהראשון לא בא להציל א"כ מנא תבירא תבר השני. כדכתב רבינו פ"ו מהל' חו"מ הל' י"ד חמשה שהניחו חמש חבילות על הבהמה ולא מתה ובא זה האחרון והניח חבילתו עליה ומתה דאם מתחילה לא היתה מהלכת האחרון פטור. והוא מהסוגיא ד' י' כפי פי' שם עיין במ"מ. והיינו כיון דלא היתה יכולה להלוך מחמת ריבוי המשא דבר ברור היה שתמות אף דהאחרון קירב מיתתה ובעת דהניח האחרון היו יכולים להציל אלא כיון דאיגלאי מילתא דהראשונים לא באו להציל אמרינן דמנא תבירא תבר. והנראה דהא דדייקינן בסוגיין דרבה אזל בתר מעיקרא היינו מדמחייבינן להראשון דמדאמר פטור ולא קאמר פטורים משמע דוקא השני פטור אבל הראשון מחוייב ודייקינן אליבא דרבה דע"כ הא דמחייב הראשון היינו משום דאזיל בתר מעיקרא דהא לא גמר ההיזק אלא גרמא עבד דע"י פטור השני. ודוקא לרבה מוכח הכי דלא דאין דיני דגרמי אבל לדידן דדיינינן דיני דגרמי מחוייב הראשון שפיר אף אי אזלינן בתר בסוף משום דיני דגרמי דאף דלא גמר ההיזק עבד דלא יגבה מהשני כמו שורף שטר ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה