אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת בבא מציעא › דף קטו.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת בבא מציעא · דף קטו.

דף קב.

ת"ר אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנים אותה דברי ר"י ר"ש אומר עשירה ממשכנים אותה עניה אין ממשכנים אותה שאתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה. וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"ג מהל' מו"ל הל' א' אלמנה בין שהיא עניה ובין שהיא עשירה אין ממשכנים אותה לא בשעת הלואה ולא שלא בשעת הלואה ולא על פי ב"ד שנאמר ולא תחבול בגד אלמנה ואם חבל מחזירין ממנו בע"כ אבד המשכון או נשרף קודם שיחזיר לוקה וכן כתב שם בהל' ב' גבי רחיים ורכב והשיגו המ"מ דהא לר"ש האי דאין ממשכנים לאלמנה ע"כ שלא בשעת הלואה דאז מחויב בהשבת העבוט ואתה משיאה שם רע ולא מצינו דת"ק פליג עליה בהא דא"כ היה להם לחלוק בתרתי וכו' ע"ש. ועיין בל"מ שהביא בשם הריב"ש דהא דכתב רבינו דמחזירים ממנו בע"כ היינו משום דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני. והנראה דהוצרך לזה הריב"ש ז"ל דקשיא ליה משכנו בשעת הלואתו אמאי צריך לחזור דלא נוכל לאמר משום השב תשיב דמרבינן אף שלא ברשות וע"כ הוה לאו הניתק לעשה דהא בשעת הלואתו קי"ל דאינו בהשבת העבוט. וע"כ הוצרך לתרץ דמחזיר משום דאי עבד לא מהני. ועיין בל"מ שהשיג עליו. ועוד יש לדקדק עליו דאי נאמר דמחזירין משום דאי עבד לא מהני א"כ מדוע לוקין רק באבד ונשרף הוה ללקות אף במחזיר כדאמר התם למ"ד דלא מהני דלוקה דעבר על מה דאמר רחמנא. ונוכל לומר לטעמא דהריב"ש דאין לוקה במחזיר משום דאין לוקה ומשלם אך כבר ביארתי בחיד' למכות דזה ליתא לדעת רבינו דהא רבינו כתב אף באבד ונשרף דמשלם דמי המשכון ושם ביארתי לנכון טעמא דרבינו בזה. והנראה בזה לדעת רבינו דבאמת מהשיב תשיב דמרבינן שלא ברשות היינו נמי אם חבל בגד אלמנה או רחיים ורכב אך בהו ע"כ צריך לאמר דמחזירים לעולם ואסור ליקח אותם בחזרה דאם יקח בחזרה כסות יום בלילה וכסות לילה ביום ודאי יעבור עוד הפעם משום לא תחבול בגד אלמנה ורחיים ורכב. ולא דמי למשכנו שלא ברשות בנכנס לביתו לעבוטו דהתם הקפיד רחמנא רק על הסדר דבעינן שימשכנו בפעם הראשון ע"י שליח ב"ד אבל בפעם השני לא איכפת לן משא"כ הני דהמעלה בהו בעצם גוף המשכון וא"כ מה לי פעם ראשון ומה לי פעם שני ומה"ט נמי מה לי שלא בשעת הלואה ומ"ש בשעת הלואתו דכן מרבינן מהשב תשיב דמחזירים אף בשעת הלואתו דכל שלא ברשות מרבינן. ולא דמי לכל משכון דאין מחזירים אלא שלא בשעת הלואתו דהתם חס רחמנא להחזיר משכון בעת הצריך ולא חייבה זה התורה אלא במשכנו שלא בשעת הלואתו אבל בהני דהקפידה התורה על עצם גוף המשכון וגזרה התורה בהו להחזיר לעולם ולא תהני מעשיו הרעים א"כ אף במשכנו בשעת הלואתו נמי וע"כ שפיר אין לוקה בזה משום לאו הניתק לעשה. וכן ר"ש דסבר דהקפידה התורה רק בעניה ה"פ דעניה צריכה למשכון וע"כ מדינא היו צריכים להחזיר לה בכל יום בעת הצריך וע"כ הקפידה התורה דא"כ אתה משיאה שם רע וע"כ אין ליטול כלל ואם נטל מחזיר לעולם אבל בעשירה דאין צריכה למשכון ס"ל דלא הקפידה תורה כלל. ואפשר דלר"ש נמי אף בשעת הלואה הקפידה התורה בעניה הצריכה למשכון דלדידיה טעמא דחס רחמנא עליה דאלמנה היינו טעמא שהיא צריכה לו ומ"ש. ולאלומי מלתא קאמר טעמא דאתה משיאה שם רע ועיקר טעמו וסברתו דהקפדה מהתירה היינו במשכון שהיא צריכה וא"כ ר"י ור"ש רק בחדא פליגי בעשירה ויתורץ בזה קושית המ"מ ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה